אי שם בתחילת 2008 מצאתי עצמי יושבת על סלע (וירטואלי) וחושבת על עתידי. לאחר תקופה בה אישיותי הספורטיבית סבלה ממשבר זהות קל (טריאתלטית? מרתוניסטית? סתם ספורטאית?) ומשבר מוטיבציה לא קל בכלל, הגיעה ההארה המבורכת: ארוץ עוד מרתון.
טלפון קטן למאמן כדי להפוך את העניין לרשמי, ויותר לא נזקקתי לסלע. מצאתי לי מטרה חדשה, ולדברי המאמן, לא מפתיעה בכלל. הוא ידע, כמוני, […]
יום ראשון, ה 17.2.08, 07:00, אני מתעוררת מהשעון, מסתכלת עליו, הוא מסתכל עלי, ואז מתחילות השאלות.
מספר שניות של סימני שאלה מתגלגלים בראש כמו במכונת הימורים, ואז האסימונים יורדים, אני מתחילה להבין, ההכרה חוזרת אלי אחרי שאתמול בערב נרדמתי כבר בשבע וחצי בערך.
זהו, זה נגמר, עבר, מאחורי, אין היום אימון, אין לי מטרה…
כן, נעלמה לה המטרה
אני קמה, מתארגנת ויוצאת ליום עבודה […]
שביל ישראל. תוואי מסומן רצוף מדן ועד אילת, העובר באתרים רבים ומגוונים בכל הארץ, ואורכו כ-900 ק"מ. לפני שנתיים חטאתי באתגר שהולך ונהיה trend במחוזותינו, והלכתי את השביל לכל אורכו. חודש וחצי של טיול רצוף עם התרמיל על הגב, חוויה שונה (במובן החיובי) מכל הטרקים שהכרתי במזרח הרחוק או באירופה.
שיטוט סתמי באתרי אופניים באינטרנט יחד עם הצטרפותי לעולם הטריאתלון ולמשפחת […]
המפגש הראשון
בביקור שגרתי בספריה השכונתית, ראיתי בכניסה, מחוץ לדלת, ערמת ספרים מנודים. זה רגיל, בשפת הספרניות קוראים לזה "דילול": הספרים הישנים מפנים מקומם לטובת ספרות חדשה ובוהקת. כספרנית לשעבר (מה לעשות, אף אחד לא מושלם), נשאר הדחף לחטט ולחפש אוצרות בין הדפים המרוטים והמאובקים. הפעם העליתי בחכתי ספרות מקצועית: מרג'ורי קרייג. 1968, שמרי על גזרה נאה – תכנית בת 21 […]
צמרמורת טלטלה אותי, שערותיי סמרו – מכף רגל ועד ראש. אחז בי רעד, ההתרגשות, תחושת התעלות הנפש, הרגשת הייחוד והנצחון, על עצמי, על כולם, כל אלו געשו בי, והרגשתי חסין, בלתי שביר, נחוש ומלא כוח. לא זכורה לי הרגשה דומה. החיוך שעד כה בושש מלהגיע נמתח על פני, ונדמה היה לי שכך אשאר, מחוייך, נטול כאבים ומרוכז לחלוטין. לנצח.
ואז מישהו […]
שוגע מי שרץ, כך מודיע העזר שנגדי לכל מי שרק שומע, ומתכוון אליי, לאשת חיקו הקטנה, שהחליטה בשנה האחרונה להצטרף לעדר השועט הזה (ע"ע עז) הוא בוודאי צודק, אבל בשבוע האחרון גם הוא התחיל לרוץ…
העזר שנגדי, באדיבות טלי שיאצו
אי אפשר,פשוט אי אפשר שלא להיסחף בקסם הזה. להתעורר כל יום עם שחר, ועם השמש העולה כבר להיות עמוק בתוך האימון הראשון […]
מה קורה כשרצים מהדר יוסף למקורות הירקון עם נערה רכה בשנים שקשה לה לדחות סיפוקים?
היות ובהנחיות הריצה נאמר שבאיזשהו שלב חוצים את הירקון, אז מהר מאד חוצים את הירקון, וחוזרים, וחוצים שוב, וחוזר חלילה…
ומה קורה כשנלווית אליה רצה בשלה ומנוסה שרצה בשיא הביטחון לכיוון הלא נכון?
כן, כן, הדרך מתארכת…
ומה קורה כשעוד רץ, קצת מאחור, מתמיד ועקשני, מצליח לקצר את המסלול […]
אני לא יודע לכתוב מעניין
ולא לגרום לאיש להתעניין,
זה גם רק משהו פרטי
לכל היותר עניין משפחתי,
אבל ראיתי שכל פעם מחדש
מישהו אחר לפרוייקט ניגש,
מעלה על הכתב את ההכנות
ואפילו לעיתים מצרף תמונות,
אז חשבתי אולי גם אני אנסה
לכתוב בגלוי ללא כל מכסה,
איך התחלתי בלי להתחיל
רגליים הרמתי ללא כל תרגיל,
על פי המלצה מקצועית שקיבלתי
את הרגליים רק לשתי דקות הרמתי,
וכך ב- 2 דקות ריצה ושתי דקות […]
כזקן השבט רציתי לומר מספר מילים
לפני שלמדריד אנחנו ממריאים,
זה לא קל ומזל הרבה נחוץ
כשבוחרים קבוצה איתה בחו"ל לרוץ,
בעיות צצות ואפשר לפול לפח, או על מוקש
כשמתכוונים לרוץ רחוק, כמו במרקש,
ואילו הפעם, ממש מקרה נדיר
התחברה קבוצה, כל אחד בה ממש אדיר,
צעירים ויפים וגם חזקים
עם בוגרים וגם יותר מזה, שרצים למרחקים,
ביחד יצרו אריג חברתי מעניין ומיוחד
ממש לאהוב כל אחת ואחד,
כאלה שכבר רצו ומאחוריהם […]
There is one feeling every athlete should experience in his or her lifetime. Finishing a marathon by running into an Olympic Stadium.
The sensation of entering the tunnel of the Munich Olympic stadium where the darkness opens up with each step to revel where legends have run.
The lap around the track to finish line should be longer just so that you […]