בדיוק לפני 11 שנים סיימתי את האיירונמן הראשון שלי בלייק פלאסיד בצפון מדינת ניו יורק. הייתה לי תחרות מעולה עם תוצאה מעולה. את האימונים לתחרות זו התחלתי כ 6-7 חודשים לפני, עם מאמן אמריקאי שאימן בחדר הכושר בו התאמנתי (גרתי אז באטלנטה). תוכנית האימונים שלו הייתה אינטנסיבית וקשה ולאורך החודשים הרבים עמדתי ב 60-70% ממנה בלבד. חברי הקבוצה היו צוחקים […]
ריצת המרתון היא תמיד מסע אל הלא נודע. זהו סוד קסמה, הנפלא שבה – והמפחיד שבה. זו הסיבה שיש הרבה כבוד למי שרץ מרתון. היא יחודית בשל המרחק הארוך והזמן הרב שהיא אורכת. בשל כך גם רצים מנוסים לא יכולים לחזות מראש כיצד היא תתנהל ומה יקרה במהלכה ובסופה. על אחת כמה וכמה עבור מי שזו לו ריצת המרתון הראשונה.
בעוד […]
זה כבר כמה ימים שאני מנסה למצוא את משפט הפתיחה. והוא לא בא. כי איך באמת אפשר לארוז שנה וחצי של רגעי אימונים אינסופיים, של ק״מ רבים, של שרירים מורדים ושלפוחיות לא סקסיות. של פריצת גבולות פעם אחר פעם ושל רגעים בהם בא פשוט להרים ידיים.
היום בבוקר התחלתי קורס TI בשחייה. ושם, במימי הבריכה חשתי שוב את תחושת הראשוניות הזו […]
מעולם לא כתבתי, אני לא בטוחה שאני יודעת איך, אבל אני חייבת לשתף אתכם בסיפור תחרות איש הברזל שלי.
אני לא מתכוונת לספר לכם כמה כיף היה לי, למרות שהיה, ולהלל את כל מי שהביאנו עד הלום, למרות שמגיע להם. אני רוצה לספר לכם את הסיפור האישי שלי מהתחרות.
אחותי התאומה, מיכלי, ואני מתאמנות כבר שנה ו-8 חודש לתחרות איש הברזל שהתקיימה […]
זה כבר כמה שבועות, שאני מתקשה "להרים הילוך". מרתון תל אביב הוא היעד שלי, כך שכל יום שעובר ואני לא קמה לאימון, מרחיק אותי ממנו. יש לי תוכנית אימונים מצויינת שאילן מכין לי בתחילת כל חודש, ומשכתב מידי יום כי: לא התעוררתי, או לא ישנתי, או שהסוכר שלי לא מאוזן, או שהתאומים שלי מתכווצים, לא אלה ברגלים, אלה שנולדו לנו […]
הקדמה נעה ינאי, מנהלת המחלקה הנפרולוגית בבית חולים "הלל יפה", מתאמנת שלי באנדיור כבר כ 4 שנים. מתוך תפיסה בריאותית מקיפה, נעה יזמה, ובזכותה הקמנו לפני שנתיים וחצי את קבוצת פרסונל "הלל יפה". התחלנו בהליכה וחיזוק ברחבי בית החולים, עברנו לאימונים בחוף הים בשדות ים… וביום חמישי האחרון ארבעה מחברי הקבוצה (שלוש רצות ורץ) עשו את המרתון הראשון שלהם בטבריה. […]
הבטחתי, והבטחות צריך לקיים …. את כולנו חינכו כך, אך רק חלקנו בוחרים לחיות בהתאם. אחת ההבטחות שלי לעצמי השנה הייתה "לגמור עם התירוצים ולהתחיל לקיים!". שלא תבינו לא נכון, תמיד כשהתחייבתי למישהו או משהו עמדתי במילה, אבל כלפי עצמי לא, כי תמיד אפשר לעשות זאת בשנה הבאה. סטיב ג'ובס אמר בנאומן המפורסם כי המוות הוא כוח מניע חזק שהוביל אותו לחיות כאילו […]
עומדים על קו הזינוק. המון אנשים, שכולם נראים מאומנים יותר, נחרצים יותר (ורזים יותר) עומדים לצידי, כשהמנטרה שאני חוזרת ולוחשת לעצמי 'את יכולה' ו-'כלום לא יקרה לך אם תתאמצי קצת' וכמובן 'אח"כ תגיע לך הארוחה במסעדה החביבה ההיא'.
אז זהו שלא.
לרוץ עם דובים (running with the bears) בגרינויל קליפורניה היא ריצה אחרת לגמרי. כבר עם הגיענו ל'מלון' הפסיק בעל המלון את […]
חשבתי איך לכתוב על דברים שאני מריץ בראש כבר שנים, על אליל הספורטאים, לפחות לפי התפיסה שלי – לאנס ארמסטרונג, רוכב האופניים הכי מפורסם בעולם ללא ספק. בכוונה אני מציין הכי מפורסם כיוון שיש מי שיגידו שהיו יותר טובים ממנו, אך לפחות בתחרות הגדולה בעולם, טור דה פרנס, הוא ללא ספק מחזיק בשיא הנצחונות . ואיך אליל הספורט קשור לאלוף […]
אני איירונמן. אולי זה האופי הדווקאי שלי שדחף אותי לפסגה כל כך מוטרפת וכנגד כל הסיכויים. אולי הרצון להוכיח לעצמי שאני יכולה להשתפר באופניים נבע מכל תסביכי הילדות- לא רזה, לא אצנית, לא ספורטאית בכלל, אלא הרבה יותר רוחנית, מציירת, כותבת, שרה , מרחפת בעולמות סגורים משלי, יוצרת לעצמי עולם אחר – מציאות בתוך מציאות.
מה באמת מביא אותנו לעשות דברים כל […]