אז אסביר!!
ביום חמישי בבוקר יצאנו לנו להרפתקאה בשטח מי זה יצאנו? מדובר בחבורה המכנה עצמה Thrash pigs , עליה כבר כתבתי בעבר (https://www.endure.co.il/?categoryId=45108&itemId=137199), חבורה שלה מספר מאפיינים משותפים: – כולם אוהבים מרוצי סבולת – ממרתונים, דרך איירונמנים וצפונה – לכולם (חוץ מאשר לי) יש רקע (ציוני) דתי (את זה גילינו בשישי) – לכולם אהבה גדולה למרוצי הרפתקאות – וכמובן, אהבה […]
לפני מס' שבועות, ממש בסיום ההרשמה לטריאתלון ת"א, קיבלתי טלפון מאחותי התאומה שביקשה.. "אולי תלווי אותי בתחרות הראשונה שלי במקצה הארוך?" אני שלא תכננתי לעשות תחרות זו מכמה סיבות מצאתי את עצמי נענית בחיוב לאתגר.
מה הביא אותי לענות בחיוב ? חצי איש ברזל, עמק הירדן, שבת בבוקר, קמים בשעה 3:30 ההזנקה ממש עוד מעט, מחכים לאור ראשון ואז מוזנקים. חודש […]
ההחלטה לרוץ מרתון, נפלה 3 וחצי חודשים לפני המרתון שהיה ב 18.3.2012, אני ואשתי (שתחייה) היינו אצל אייל ואשתו. (כבר תעשו לבד את חישובי הקרבה ) סיימנו את חצי מרתון בית שאן בתוצאות לא רעות וחשבנו שאם אנחנו בחצי הדרך, אז אולי כבר נלך עד הסוף ונרוץ מרתון ?! סביבנו דיברו על מרתון ברלין, אמסטרדם, פריס, לונדון ,ניו יורק וחשבנו שאולי הגיע […]
מה משעשע יותר מתעודת השתתפות במירוץ חצי מרתון, חתומה ע"י… דונלד דאק??? מה יותר מרגש מזה שאת המירוץ הזה רצתי יד ביד עם בתי עד, כששתינו בתחפושת של מיני מאוס???
אז, לא תמיד צריך להתייחס למירוץ בתחרות, גם לחצי מרתון, ברצינות רבה. מירוץ יכול להיות הומוריסטי, אפילו מצחיק מאד ו…משהו אחר לגמרי ממה שהורגלנו אליו.
בתי עד גרה בארה"ב כבר מספר שנים. […]
"סוניה, עשן לבן!", רעד מעט קולה של יעל שמש, חברתי ל"אנדיור", שבישרה לי בטלפון על בחירת אפיפיור חדש. יעל ידעה עד כמה אני מחכה בחשש לבשורה זו. ואכן, לבי צנח.
הכול התחיל כחודש לפני מרתון רומא. כידוע, האפיפיור התפטר במפתיע ועולם הנצרות חיכה בקוצר רוח לבחירת יורש. יותר מדויק: עולם הנצרות ונרשמי מרתון רומא, שאני ביניהם. מה הקשר? מארגני המרוץ שלחו הודעה […]
העתיד כבר כאן עדיין קשה לי להאמין בכך! השתתפתי בחצי המרתון הראשון בחיי – ועוד בירושלים! זה לא היה בתוכניות שלי לזמן הקרוב, בגלל הטופוגרפיה של העיר שהבהילה אותי. למעשה, בסוף חודש פברואר כתבתי לרן שילון: "בעתיד, לאחר שאשתפר בעליות ואתגבר על הפחד שלי מהן, ארצה להשתתף בחצי מרתון ירושלים, ובעתיד הרחוק יותר במרתון ירושלים". העתיד שאליו התכוונתי היה עתיד […]
איך התגברתי על האנטי, והתחלתי לשקשק מפחד
אם מישהו היה אומר לי לפני עשרה חודשים, שזמן קצר לפני יום הולדתי ה-50 אשתתף בריצת מרתון (או אפילו ריצה שאורכה עשירית מאורך ריצת מרתון), הייתי מתייחסת לכך כאל בדיחה לא מוצלחת במיוחד. "ריצה זה לא בשבילי" – נהגתי לומר. הליכה – בהחלט. אני נהנית ללכת, וכבר יצרתי לי מסורת משותפת עם אישי, יריב, […]
פרק ג'
הוי כנרת שלי – ההיית או חלמתי חלום
יום שישי השכם בבוקר, גידי ואני יוצאים לרכיבה מבית הלוחם, הפעם לבדנו. העלייה לגבעת משואה תלולה ומאיימת. פתאום, תוך כדי דיווש בעלייה, אני חש ש"קל לי" לסובב הפדלים. מבט מטה מגלה לי, שיט!!, השרשרת נקרעה ואני מסובב "על ריק". עומס הלחיצה של שנינו על הפדלים קרע את השרשרת. אנו עולים על […]
פרק ב'
פרופורציות רבותי, פרופורציות.
לפעמים, תוך כדי רכיבה אני שואל את גידי על הפציעה ומייד מצטער.
נכון שהדודות הפולניות אוהבות כל כך להיות במצב ש"חייבים להן", אך לא כך אצלי, כשגידי מספר לי על הפציעה והשיקום, אני הופך באחת, ממישהו ש"חייבים לו" על התנדבותי, לאחד שחייב הרבה מאוד לגידי ושכמותו.
"כוננות עם שחר" על גדות התעלה. פגז שורק ומפלח את גופו ושולח את ידו […]
לפני שבועיים הייתי חולה ומותשת, קצרת נשימה ומנוזלת, מה שהוביל אותי להחלטה שאויר פסגות צלול כיין ייטיב עימי – החלטתי להצטרף לרכיבת שבת הראשונה בחיי.
ירדנו עמקים ובעיקר עלינו הרים.
הגעתי לכל פיסגה אך לחלק מהן הגעתי בהליכה שעונה בהתרפקות על אופני המסוקסים.
אינני יודעת אם המחלה גרמה להזיות אך תוך כדי התנהלות כבדה לפסגה עלו בי מחשבות על הזוגיות שלי עם אופניי.
הקשר […]