יומיים אחרי האימון הראשון שלנו ביער בן שמן, כתבה לי ירדן – "אשמח לשמוע חוויות מאימון רכיבת שטח ראשון".
אז ככה, התחלנו בחמש עשרה דקות של חימום קל והמשכנו בחמש עשרה דקות חימום מתגבר שכלל טיפוס חופשי. המטרה של האימון היתה, מלבד ההנאה הגדולה שברכיבת שטח, שיעור ראשון בשליטה בנקודת התורפה הבסיסית של רוכבי שטח – "שחרור" האופניים בירידות.
אחרי הסבר קצר […]
אני מין טיפוס כזה, של החלטות משונות, כמו למשל, שהחלטתי שאני בחיים לא אעשה מרתון.
אני כבר "ותיקה" לשטויות כאלה, המפרקים, אתם יודעים זה לא מה שהיה פעם, למי אני צריכה להוכיח. ובכלל כולםםםם עושים מרתון. מין אופנה כזו, לי זה לא מתאים. חשבתי שכך אשיג את הבידול שלי, כולם כן ואני לא. אפילו השבעתי את גדעון שאם אני אמות, שיוודא […]
בסיינט לואיס, מיזורי, מתנוססת קשת פלדה ענקית, הכי גדולה בעולם, שנראית כנוגעת בשמיים.
ביום ראשון האחרון הייתה שם קשת של גשם אמיתית , שאיתה גם אני נגעתי בשמיים לרגע.
בתי הגדולה, עד, חיה בארצות הברית. הגעגועים מביאים אותי לבקר אותה מתי שרק מתאפשר.
מאז שהתחלתי להתאמן לטריאתלונים ולריצות ארוכות ברור לעד שהזמנה לבוא לבקר משולבת גם עם הצעה לטריאתלון ו\או איזה מירוץ ארוך […]
כמה ימים אחרי שסיימתי בהצלחה את המרתון הראשון שלי, ויש בי תחושה של אושר עילאי המשולבת עם עוד משהו שיושב לי בבטן. כמה ימים אחרי ואני מנסה להבין מה זה…מנסה להיזכר בכל מה שהיה וכל מה שעברתי, בדרך הארוכה והיחסית שפויה, בתוכנית האימונים הקשה, בהשכמות והריצות מוקדם בבוקר כשעוד חשוך ואני לבדי, ובהכנה הנפשית שניסיתי להשאיר רק אצלי, אבל בסוף […]
אוקטובר 1999, יום ראשון אחר הצהריים, ואני במכונית הספורט הקטנה שלי, בדרכי חזרה מקלרמונט פלורידה לביתי שבאטלנטה, מרחק של 6 שעות נהיגה. לשמחתי הרבה, היה לי הרבה זמן לחשוב על מה שקרה ועל ההמשך.
שלום, שמי רן שילון ובדיוק סיימתי את תחרות חצי האירונמן הראשונה שלי. אני סמנכ"ל צעיר בחברת סטרטאפ, נשוי ואב לשני ילדים צעירים.
ברור לי כי תחרות זו היא […]
בשתי הריצות הארוכות האחרונות שלי התרסקתי, עובדה.
באולטרה מרתון קיבלתי אלרגיה (מי צריך את כל התפרחת הטבעית הזו, מה אני, שפן סלעים?) ובמרתון תל אביב סתם קיבלתי התקף חרדה החל מהקילומטר הראשון. אז מה?
בדרך כלל כותבים פה אנשים שהצליחו לעשות משהו ייחודי או ראשוני. ובכן חברים, לפעמים "כישלון" הוא הצלחה. אבל רגע, בואו נחזור כמעט שנה אחורה. בשנת 2008 החלטתי לקחת […]
בשבת האחרונה נסעתי עם דני לקיבוץ ניר דוד לשחות 6 ק"מ. אמנם "משחה נדב" ייערך באופן רשמי ב-2 במאי, אולם בשל אילוצים רפואיים, הקדמתי את המשחה, שחיתי 6 ק"מ ודני שחה 3.5 ק"מ.
הייתי נינוחה, נהניתי מהברווזים ומהדגים ששחו לצידי, שחיתי מתחת לגשרים, חלפתי על-פני עצי תמר, מדשאות וספסלים.
היה לי נעים והיה לי קל, הודות להכנה המעולה של רן. יכולתי להמשיך […]
נשות הברזל הישראליות
בעקבות התחקירים על אנשי הברזל הישראלים, החלטנו לבחון את ההיסטוריה של נשות הברזל הישראליות. להפתעתנו גילינו מספר עובדות- עובדה ראשונה- שמדובר בהיסטוריה קצרה…
חלפו תשע שנים בלבד מאז השתתפה אישה ישראלית ראשונה, חנה בן שוען, בישראמן. כלומר תשע שנים לאחר שעשה זאת איש הברזל הישראלי הראשון בשנת 1991.
עובדה שניה שהפתיעה אותנו (ואנחנו מקוות שלא פיספסנו)- רק 20 נשים ישראליות […]
פעם, כשהתחלתי לרוץ, מרוץ בסנטרל פארק ל 4 מייל (6.4 ק"מ) היה המרוץ הראשון שלי. התחלתי אז להתאמן בריצה כשהמטרה היתה חצי מרתון בית שאן. הצטרפתי לקבוצת ריצה ושבועות ספורים לאחר מכן נסעתי לחופשה משפחתית בניו יורק. המאמנת הציעה לי לבדוק האם מתקיימים מרוצים בפארק כי: "מתקיימים כל הזמן" ו"זו תהיה חוויה מיוחדת". ואכן זו היתה חוויה מיוחדת. לא היו […]
בתחילת ההריון עם בתי בכורתי, סבלתי מדימומים חוזרים ונשלחתי לבדיקות מייגעות. כשנכנסתי לרופאה שלי עם תוצאות הבדיקות ביד אחת ועם קסדה ביד השנייה חטפתי על הראש, היא לא נתנה לי לחזור הביתה על הטוסטוס שלי, שלחה אותי במונית הביתה וגערה בי:"מה קרה לך? אשה בהריון על טוסטוס? מה הפלא שאת מדממת!"
לא חזרתי לרכוב על הטוסטוס מאז וגם הדימומים נעלמו. להגנתי […]