יומיים אחרי האימון הראשון שלנו ביער בן שמן, כתבה לי ירדן – "אשמח לשמוע חוויות מאימון רכיבת שטח ראשון".

אז ככה, התחלנו בחמש עשרה דקות של חימום קל והמשכנו בחמש עשרה דקות חימום מתגבר שכלל טיפוס חופשי. המטרה של האימון היתה, מלבד ההנאה הגדולה שברכיבת שטח, שיעור ראשון בשליטה בנקודת התורפה הבסיסית של רוכבי שטח – "שחרור" האופניים בירידות.
אחרי הסבר קצר על ירידות ומתן דגשים על אופן הביצוע שלהן, כולם התבקשו לרדת מתלול במהירות הקרובה ביותר לאפס.

הרוכבים החדשים התמודדו, לראשונה, עם ירידה מאתגרת, אך ההכנה וההדרכה המוקדמת היו כלים טובים, כך מסתבר.
לעומתם, הרוכבים הוותיקים למדו לשלוט בירידה במקום החוויה המוכרת להם, בה הירידה מנהלת אותם.

אנדיור שטח6

במהלך הרכיבה התמודדנו עם ירידות שהפכו תלולות יותר ויותר, ואחרי שכולם חשבו ש"זהו, זה נגמר", הגענו לאתר הרמפות בנחל גמזו – 4-5 ירידות, שכל מי שרואה אותן אומר: "אני? מה פתאום…"

מרינה (המלכה) קריסטל ירדה, נשבעה שלא האמינה שתוכל לעשות את זה והודיעה שהיא תעשה זאת שוב באימון הבא.
בשבוע הבא נתחיל את האימון משם.
צביקה ברונשטיין צלח את הירידות באומץ רב ואמר שיחזור לשם להתאמן שוב, אז ציידתי אותו במפה, שיוכל להגיע בעצמו.
דורון בירן, איש ללא גבולות בכל קנה מידה מקובל, ראה את הרמפה ואמר "עינבי, עד כאן".
"מה אתה עושה בחיים?", שאלתי אותו, והוא ענה: "כסף", "ובצבא?", הוספתי, "שלא נדע", הוא סיים.
מובן שהוא לא הרשה לעצמו לוותר על החוייה. בפעם הראשונה הוא כמעט איבד שליטה, בפעם השנייה הוא כבר היה בשליטה מלאה.

עופר אוסטרינסקי, לא יכול לשאת את הבושה של הפחד…יורד כמו גדול.
ערן שליו, יונתן ושלומית, שלושתם רוכבים מנוסים מאוד, קיבלו הוראה לגלוש מהרמפה כשהם בשליטה מלאה, והאמת – זה לא פשוט לעמוד באתגר כשאתה רגיל "לזרוק" את עצמך למטה. המטרה שלנו היא רכישת שליטה מלאה באופניים וברכיבה עליהם.

אז מה היה לנו?
שליטה, ירידות, רמפות ושוב ירידות.
קינחנו את האימון ברכיבה רגועה אל הסינגל האחרון ובתיאבון גדול לקראת האימון הבא.
יום שישי הקרוב, הבא ואלה שאחריו, שש וחצי, מצפה מודיעין.

עינב גטריידה, אנדיור