לפני שבועיים נזכרתי שיש לי יתרת זכות ב"מכבי טבעי", וחשבתי שלאור העובדה ששני הגברים של הבית נסעו לטיול אקסטרים בניו זילנד, אלך לי אני להתפנק קצת על מיטת הטיפולים המנחמת. את פניי קיבלה בחביבות מזרח אירופאית אוקסנה, וכשנכנסנו לחדר היא ציינה שלא כתוב בתיק שלי איזה טיפול בחרתי. היות ולכל ה"טיפולים" בהם התנסיתי אני מתייחסת באותה מידה של אהדה וחדווה, […]
אז נתחיל בסטטיסטיקה המעניינת אותנו – משתתפי אנדיור למרחק המלא:
ליאור
גוון
מרטין
אושרי
שגיא
ואנוכי
משתתפי אנדיור לחצי מרחק:
ארז
אליאב
דוני
מקסים
אבי
פז
אילן
טל
מואיז
צחי
ניר
צחי
פליקס
איזי
מנש
ליהי
תמי
דורון
טל
אהרון
אמיר
דידי
ולמה הייתה זו תחרות נפלאה?
קודם כל כי היא הייתה כאן, בבית, ולא צריך היה לטוס לשום מקום, ושנית, המסלול מעניין, מאתגר ויפהפה.
ישנם שני סוגים של תחרויות:
תחרויות ענקיות של 2000 משתתפים, חצי מליון צופים, ארגון מופתי, אווירה של וואו. הכל גדול ומרשים. וותחרויות בוטיק שהן קטנות ומשפחתיות, משפחות […]
בזה ואני רצנו מידי שישי לאורך חורף שלם, זה היה אימון אינטרוולים קשה באצטדיון גבעת ברנר. אספתי אותו מביתו טרם זריחת השמש ואת החימום רצנו עוד בחושך, הרי עבורו החושך אינו מהווה מגבלה ואני לא התפנקתי. באחד הימים הייתי עייפה במיוחד והצעתי שנרוץ בשדות במקום באצטדיון. הוא נענה לבקשתי, התחלנו בריצת חימום מסביב לקיבוץ ועם הזמן הפסיק הטפטוף החורפי והשמש […]
תקראו לי "שרוט" או סתם מוזר, אבל ביום שישי ה- 27/02/09 בשעת בוקר מוקדמת, כשרבים מכם התכרבלו בפוך ביום הכי חורפי בשנה, השתתפתי בתחרות הישראמן באילת, אחת התחרויות הכי מאתגרות שמצליחה למתוח את קצה גבול היכולת האנושית ומקנה למסיימים את התואר "איש הברזל". המרחקים הזויים לרובכם, ואולי אף לא הגיוניים, כשמתחילים ב 3.8 ק"מ שחייה, ממשיכים למסע אופניים של 180 ק"מ […]
בדרום תל אביב, באחת מהסמטאות הצפופות, בואכה פלורנטין, שוכן לו פאב קטן ומוזר הנודע בשם "מתי המקלל". המקום מכיל כחמישה שולחנות פורמייקה, כאלו שכבר חשבתם שנעלמו מהעולם ביחד עם אבקת זיפ, כמה כסאות ישנים וחורקים, דלפק, שני ברזי בירה וצנצנת ענקית ושקופה של מלפפונים חמוצים.
כיאה למקום ישן, אין לו שלט או שם רשמי מעבר לשם שהצמידו לו המבקרים "מתי המקלל." […]
למחנה האימונים בניצנה יצאו 17 ילדים ממועדון הריצה של ראש העין בליווי המאמן זהר זמירו ומרכז המועדון איל פרץ. מחנה האימונים מומן ע"י רן שילון, מנהל קבוצת אנדיור, ואריה שריה, מנהל מחלקת הספורט בעירייה. המחנה נערך בסוף השבוע וכלל אימוני ריצה ופעילויות חינוך, עמוס בחוויות מיוחדות לילדים, מתוכן בחרתי לתאר שלוש חוויות חשובות ומיוחדות.
• חוויה בריצת לילה:
הגענו לניצנה אחרי נסיעה […]
פעמים רבות אני נשאל מה היתה הריצה המדהימה ביותר שרצתי עד כה וחשבתי על כך לא מעט. מה הופך ריצה מסוימת לריצה הנפלאה ביותר שהייתה לי?
האם המסלול החשוב, האם זו התוצאה, האם הקהל או החברים איתם רצתי?
נזכרתי בארוחה האיטלקית, אותה הכתרנו אשתי, אנוכי וזוג חברים נוסף, כארוחה הטובה ביותר שאכלנו אי פעם.
מסעדה איטלקית קטנה בעיירת הנופש קנקון שבמקסיקו, שני בקבוקי […]
הו, הגיע הזמן לסיכומים.
שנינו, צח ואני, יצאנו להרפתקאה הזאת במטרה להתאוורר, למלא מצברים ולצבור כוחות.
האם עמדנו ב"משימה"?
אדבר כמובן רק בשמי.
כן. במשך השבוע האחרון הצלחתי להתנתק ובאותה נשימה גם להגשים חלומות.
האם זו לא הסיבה שבגללה רובינו עוסקים בספורט, הגשמת מאווים וחלומות?
גם אני כאן לשם כך:
חזרתי לאפריקה, למדתי לחתור ( חכו חכו, גם תורכם קרב ובא ) והשתתפתי בתחרות מוזרה חדשה.
אני לא עוד טריאתלט, אלא […]
ריצת המרתון היא תמיד מסע אל הלא נודע.
זהו סוד קסמה, הנפלא שבה – והמפחיד שבה.
זו הסיבה שיש הרבה כבוד למי שרץ מרתון.
היא יחודית בשל המרחק הארוך והזמן הרב שהיא אורכת.
בשל כך גם רצים מנוסים לא יכולים לחזות מראש כיצד היא תתנהל ומה יקרה במהלכה ובסופה. על אחת כמה וכמה עבור מי שזו לו ריצת המרתון הראשונה.
בעוד פחות מחודש ירוצו מאות […]
בס"ד
אני לא מאמינה שהרגע הזה הגיע. קשה לעכל, אפילו עכשיו כשכבר נמצאת בבית, יש לי ציפורן אחת פחות ברגל… אבל בס"ד אני סיימתי אירונמן!
אם היו שואלים אותי לאחר לידת בתי הצדיקה, אם אני מאמינה שבעוד שלוש שנים אסיים אירונמן (והאמת, אפילו אם היו שואלים אותי את השאלה הזו לפני שנה), הייתי ודאי שואלת את עצמי "מה הקשר לשאלה זו ולי?"
את […]