הו, הגיע הזמן לסיכומים.
שנינו, צח ואני,  יצאנו להרפתקאה הזאת במטרה להתאוורר, למלא מצברים ולצבור כוחות.
האם עמדנו ב"משימה"?
אדבר כמובן רק בשמי.
 

כן. במשך השבוע האחרון הצלחתי להתנתק ובאותה נשימה גם להגשים חלומות.
האם זו לא הסיבה שבגללה רובינו עוסקים בספורט, הגשמת מאווים וחלומות?
גם אני כאן לשם כך:
חזרתי לאפריקה, למדתי לחתור ( חכו חכו, גם תורכם קרב ובא ) והשתתפתי בתחרות מוזרה חדשה.
אני לא עוד טריאתלט, אלא מולטי-אתלט, ובלעז, Multi Sport Athlete.
עוד עולם חדש ונפלא נגלה לעיניי, עולם שגם אתם תחשפו אליו וגם לכם תהיה ההזדמנות לחוות אותו.
חזרתי עם תובנות רבות, כולל גאו-פוליטיות, עליהן ארחיב בהמשך.
מחר אנחנו חוזרים ואני שמח על כך. אין כיף גדול יותר מלחזור למציאות מוכרת ואהובה.
שבוע שמרגיש כמו שנה וכמו יום, בעת ובעונה אחת.
כבר אמרתי ששבוע כאן יקר פחות משבוע באירופה?
להתראות מהצד השני של הטיסה, רן
יום שני, 10.11.2008

הגיגים
השיא מאחורינו ושנינו מרגישים את תחילתה של החזרה לשגרה.
קמנו בבוקר למזג אוויר חמים ואביבי. למה לא יכולנו לקבל אותו אתמול??? השמיים כחולים וסוף כל סוף, מד הטמפרטורה. מראה מעל 20 מעלות.
בבוקר עזבנו את צימר מספר 2 והגענו לספא מפנק. הצילום הוא המראה מהחדר שלי.
ron.s.africa7

בדרך עוד הספקנו לעבור דרך מתקן  אומגות שמתוחות מעל הג'ונגל. הטיול מתחיל בטנדר, המזכיר נסיעה בריו צבאי, שהעלה אותנו במעלה ההר, ומכאן הדרך למטה נעזרת בכבלים, רתמות והרבה גרוויטציה.
אנחנו נמצאים באיזור MIDLANDS, שאלמלא הקופים שראינו, ניתן היה לטעות ולחשוב שאנחנו באירופה – THE HILLS ARE ALIVE
גם ארוחת הצהרים אצל גונטר, עם שני כלביו הנזל וגרטל (סן ברנרד, כמובן) הוסיפו לבילבול
טוב, צריך לסיים עכשיו מכיוון שעוד מעט התור למסג המפנק ואחריו ארוחת ערב- Five Course Meal‏
היום ללא ספק קשה, קשה להיות אנחנו

להתראות בקרוב, רן
יום ראשון, 9.11.2008

אחרי

ron.s.africa6

אז מה הבטיחו לנו?
16-24 מעלות, או רוח או גשם. אם רוח באגם, אז רק מכיוון הסכר, מה שאומר שזו רוח פנים או רוח גב.
וגם הבטיחו גלים בים
ומה קבלנו?
תחרות נפלאה, נופים עוצרי נשימה, הרים גבוהים, גאיות עמוקים, יער גשם, רכיבה דרך כפרים ונופים בתוליים שיד אדם כמעט ולא קלקלה.
צח קיבל גם זברות שרדפו אחריו בזמן הרכיבה.
מה עוד קיבלנו?
11-12 מעלות, גם גשם וגם הרבה רוח, הרבה קוווווווור! כזה שלא התכוננו אליו וכזה שהקפיא אותנו, כך שרק אחרי 50 דקות של רכיבה התחממתי מספיק כדי להתחיל לעבוד.
מה עוד?
רוחות צד באגם, כאלה שמקשות מאוד על ישיבה בתוך קייאק, לפחות לחותרים חדשים כמונו.

אני ספרתי התהפכות אחת,  צח שלוש. סיוט עלי אדמות.
ועוד..
אנשים מקסימים, ארגון מעולה, ו.. הזמנה לשנה הבאה. פרייאר מי שלא בא!
סיכום מלא עם המון תמונות יהיה כשנחזור.
איזה כיף להיות אנחנו, רן

יום שבת, 8.11.2008

הנה זה מגיע, חזרנו לפני מספר דקות מארוחת ערב. איזה איכסה של מזג אוויר.

כאמור, אנחנו נמצאים בראש הר. הדרך חזרה במעלה ההר היתה מפחידה. ערפל כל כך כבד עד שלא ניתן לראות ממטר ובנוסף, 11 מעלות בלבד. כמובן אין לצפות לתאורה או לתמרורים, ולא נותר אלא להסתכל על שפת הכביש ולהשתדל להישאר מימין לה.
השעה 9 בערב עכשיו, ואנחנו צריכים להשכים קום מחר בבוקר, להתעורר עוד לפני השעה 3, על מנת להגיע בזמן להזנקה ב 5.

ron.s.africa5s
מכיוון שהתחלת הריצה אינה במקום של התחלת הרכיבה, נצטרך להשאיר את האופניים ולמהר.
יום ארוך מחכה מחר. למזג האוויר תהיה השפעה מכרעת על מהלך התחרות.
למי שדואג, גם היום קנינו. כן, גם אני.
לילה טוב ונתראה בצד השני של התחרות, רן

יום שישי, 7.11.2008

שישי בבוקר,  קמנו ליום סוער במיוחד. הרוח סערה והים שצף ותוכניות הגלישה שלי צללו לתהומות הנשייה.

ron.s.africa3s
קמנו לנו לאיטנו, התארגנו והתחלנו לעלות צפונה לכיוון אזור התחרות.
בדרך,  כמובן, עצרנו בקניון כי צח היה צריך "רק עוד משהו קטן".
אנחנו שוהים בצימר קטן ונחמד שנמצא על גבעה המשקיפה על עמק 1000 הגבעות.

ron.s.africa4s
למי שטרם הבין, האוזניים של הטלויזיה הן האנטנה. אין פה כבלים אן לוויין, אלא שני ערוצים "כמו פעם". כשנכנסתי לחדר בפעם הראשונה, חטפתי קלסטרופוביה, כמו זו שמקבלים בפעם הראשונה שמגיעים לניצנה.
ירדנו לאזור התחרות. הדרך יורדת דרך הרים ומתפתלת  דרך כפרים "כמו באפריקה"- ילדים יחפים וצריפי פח.
פגשנו את המארגנים והרגעתי את דן, מנצח התחרות בשנתיים האחרונות, שמאיתנו הוא לא צריך לדאוג. לפחות לא השנה.
זהו, אנחנו מוכנים. לא באמת מתרגשים כמו לפני תחרויות חשובות היות והמטרה הפעם היא פשוט להיות כאן.
בשבת צפוי לנו יום עמוס, אבל על זה כבר מחר.
שבת שלום, רן

 יום חמישי, 6.11.2008

ron.s.africa2מוקדש לרפאל

ולמה רואים ילד גולש בבריכת הגלים?
כי ילד (אני) נמצא מאחורי המצלמה, אחרי שעה של גלישה.
אז מה היה לנו היום?

הבוקר החל ברכיבה עם בארי, אלוף דרא"פ בקייאק גלים.
יצאנו לרכיבה מהמלון ואחרי כ- 15 דקות מצאנו את עצמנו רוכבים במטעים של קני סוכר (נראה לכם את כל התמונות כשנחזור).
החל משעות הבוקר מנשבות כאן רוחות חזקות מאוד,  ובארי יילל לנו כל הדרך שקשה לו 😉
אחרי שהוצאנו אנרגיות, התחלנו את היום. איך? בקניון גדול שיש בו בריכת גלים. כבר שנים שאני מחפש הזדמנות לגלוש בבריכת גלים וסוף כל סוף מצאתי! פייר? לא משהו

בינתיים הגשים צח את אחת מהפנטזיות שלו.

מסתבר ששער ההמרה של המטבע המקומי, הראנד, נפל בחודשים האחרונים ב 50% ביחס לשוק.

כך שמחירם של כל המוצרים כאן הוא כ- 30% מהמחיר בארץ! כן, זול פה ב-70%.
צח בילה שעות ארוכות בקניות, שלא מביישות את הקנייניות הגדולות ביותר (תאמינו לי, אני יודע, אני נשוי לאחת). למזלו, היינו חייבים לנסוע לנסות את הקייאקים, אחרת הוא לא היה יוצא משם לעולם.
אחר הצהריים נסענו לנסות את הסירות. הגענו למועדון קטן היושב לגדות נהר. לאט לאט התמלא המקום בעשרות רבות של חותרים שהגיעו לנג"ש השבועי שלהם. גם מהחוויה הזאת צילמנו תמונות שתוכלו לראות כשנחזור.
במשך היום הרוח רק התחזקה למימדי סערה של ממש.

הבטיחו לנו שביום ראשון התנאים יהיו קשים עוד יותר!
למזלנו, הם יהיו קשים לכולם
מחר צפוי לנו גשם. נראה מה יוליד יום.

לילה טוב, רן

יום רביעי, 5.11.2008

600 גרם של Rib Eye Steak הם אלה שהחזיקו את צח במשך היום הארוך הראשון שלנו ביבשת השחורה. הוא הרוויח את הסטייק הזה בכבוד, אין ספק.

איך זה התחיל?
הגענו אתמול בלילה לנמל התעופה. עמדות הבידוק של אל-על היו ריקות לחלוטין. יופי, חשבתי לעצמי, יהיה מהיר.
צח קפץ "רק לשנייה" להביא את מכשיר ה GPS שלו. כאן, בטיול אין לי התנגדות לשימוש בצעצועים האלה.
וכמובן, ברגע שעזב, הגיעה קבוצה של כ 200- אנשים לבידוק בטחוני שגרתי.

בשלב הזה עדיין לא התחלתי לחשוד, לא הייתה לי סיבה.
הבידוק עבר בעצלתיים, ומשם עברנו לצ'ק-אין. מובן שנפלנו על הפקידה ה"נחמדה" ביותר שהתעקשה להסביר לנו ש"היא ממש עושה לנו טובה שהיא מאפשרת לנו לטוס עם האופניים ללא תשלום נוסף"
גם בשלב זה עוד לא חששתי
כשהגעתי למעבר הדרכונים, גיליתי שכרטיס כף היד שלי כבר לא היה בתוקף, התחלתי להבין שמשהו לא ממש טוב כנראה באמת קורה הלילה, אבל האמת היא שרק שעה מאוחר יותר גיליתי!

הרבה זמן לא נשאר לנו, התחלנו להתקדם לכיוון שער העלייה למטוס.
בשעה 22:10, כמתוכנן, התחילה העלייה למטוס. אפילו בשלב זה עדיין לא הבנתי מה עומד להתרחש בדקות הקרובות.
עוברות להן עשר דקות, ניגש לעמדה איש במראה מכובד ובקול סמכותי מודיע ש…"שדה התעופה בשביתה עד להודעה חדשה. התרווחו במקומותיכם, בהמשך הלילה נודיע לכם על ההתפתחויות ושינויים, אם יהיו".

האמת שבשלב הזה כבר התחלתי להבין משהו. כך התחיל הערב וכנראה גם ימשיך כך!
אין לי מושג מה קרה, אך כ- 15 דקות מאוחר יותר עלינו על הטיסה ויצאנו לדרכנו..
אם קיימת שביתה בנתב"ג היום, אחריי המבול.

south-africa-map

נחתנו ביוהנסבורג כמתוכנן, שכרנו מכונית ויצאנו לדרכנו מיוהנסבורג לאיזור דרבן, נסיעה של כ- 600 ק"מ בנופים אינסופיים המשתרעים ללא גבולות הנראים באיזשהו אופק.
גם כשהיינו, או לפחות כך נראה היה לנו, רחוק מכל מקום יישוב, לאורך הכביש ראינו מאות מקומיים הולכים ברגל או עומדים ותופסים טרמפים.

do not pick up hitchhikers

אנחנו באומשלנגה, עיירת נופש צפונית לדרבן. הספקנו לצאת לריצה קצרה לאורך החוף האינסופי וכמובן, לקנח את היום בסטייק אדיר.

ron.s.africa1

הפרט היחיד שחסר בתמונה הוא חיוך האושר של צח

לילה טוב. מחר מחכות לנו חוויות חדשות, רן