אנחנו נוטים לציין בהתרגשות רגעי שיא כאשר מטרה גדולה מושגת ודרך משמעותית מגיעה לסיומה. כאשר אנחנו מציינים בפני עצמינו או בפני אחרים את הדרך שעברנו נוח לנו להסתדר עם המבנה הקלאסי של הסיפור הקצר אשר כולל אקספוזיציה, סיבוך, שיא, התרה וסוף. דרך ארוכה לקראת תחרות מטרה כוללת בדרך כלל את השלבים האלה בדיוק: קביעת המטרה, הלא היא ישיבת ההתנעה עם […]
"למה שבן אדם שפוי ירצה לעשות את זה לעצמו?", זו השאלה שנשאלתי הכי הרבה פעמים בחודשים האחרונים. באמת, למה שאדם שפוי, בוודאי אישה, ירוץ 100 ק"מ? ועוד בשטח …
בשנה שעברה סיימתי את מקצה ה-80 ק"מ עם חיוך ותחושה שיכולתי לרוץ עוד. מיד בסיום היה לי ברור, שבמסגרת ארועי החלפת הקידומת שלי, ארוץ 100 ק"מ אם רק יהיה מקצה כזה.
בגדול, התכוונתי […]
הריצה באפולוניה הייתה הריצה המסכמת לקראת המרתון הראשון והריצה הראשונה לקראת המרתון השני. פעמיים זכיתי לרוץ שם בקיץ, כאשר החוף המה בנופשים, השמש חיממה והמים היו כחולים ורגועים, מנוקדים בראשי הרוחצים ובשלל צבעים של כובעי שחייה.
הפעם, בריצה שעתידה הייתה להיערך בשלהי פברואר ידעתי שאזכה לנוף אחר. ואכן, אחרי חצי שנה של מגורים בעיר נטולת חוף שמתי פעמי בהתרגשות רבה לחוף […]
"היה זה לילה נהדר – אחד מאותם לילות, קורא יקר, אשר מתרחשים ובאים רק כאשר צעיר הינך. השמיים היו כה בהירים ומכוכבים עד שבהביטך אליהם היה הדבר הראשון שעלה במחשבתך: האם אפשר בכלל שכל מיני אנשים כעסנים והפכפכנים ידורו בכפיפה אחת תחת שמיים שכאלה?"
לילות לבנים/ פיודור דוסטוייבסקי
אני רואה את אורות אור יהודה מרחוק ומשהו בתוכי נרגע. שעות ההכנה וההתארגנות מתקרבות […]
שבועות ספורים אחרי פרסום מאמרי הראשון ופניותיכם הרבות לבנוגע למאמר המשך, אני רוצה לשתף אתכם בעוד מספר דילמות ותחושות שליוו אותי בדרכי, שכמובן לא כולן יכלו להיכנס למאמר אחד.
סיימתי את התחרות הראשונה של חיי, איש ברזל בקלגנפורד, אוסטריה (תחרות איש ברזל הפופולרית ביותר בקרב הישראלים שיוצאים לתחרויות בחו"ל), מרוצה, אך מאוכזב באותה מידה. מרוצה מהעובדה שהגעתי לקו הסיום לקול תרועות […]
יום שלישי, אני יושבת מול הים בחוף הצוק וחושבת על זה שבעוד שלושה ימים אני מגשימה חלום.
רן מבקש שאתרכז רק במטרה הזו ולא אחשוב על הבאה ואני מוצאת שזה די קשה לי.
אין בי פחד אלא ציפייה גדולה. בניגוד לתחרויות טריאתלון בהן אני עצבנית בטירוף, עכשיו אני מרגישה שלווה שכזו.
הידיעה שזה מתקרב ממלאת אותי באושר גדול.
ברקע מתנגנים להם השירים שילוו אותי […]
אני מנסה בכל כוחי להתחמק בתירוץ שאין לי בעיה לכתוב חוזים של עשרות עמודים ומסמכים משפטיים מורכבים שלא נגמרים, אבל "משהו שיוצא מהלב ואני לא בדיוק הולכים ביחד" במימונה כבר לא הייתה לי ברירה. זה החג האחרון בחודש.
עם הירידה מהחרמון הציע לי האדון שילון לרוץ את מקצה 80 ק"מ באולטרה. "אלה יהיה אימונים קצת שונים ממה שאת מכירה" הוא אמר. […]
לאחר שחזרתי מהתחרות במדבר הגובי שבסין, בה רצתי יחד עם מוני, גבר בי הרצון לרוץ ריצות ארוכות. אני נהנה מריצות השטח ההרריות, ובמיוחד כשמדובר בריצות שאורכן עולה על שעתיים וחצי.
לאחר חיפוש קל באינטרנט, החלטתי להירשם לתחרות ריצה של 100 מייל או בעברית 160.9 ק"מ שנערכת בצפון קרוליינה שבארה"ב.
כמו תמיד, לאחר התייעצות קצרה עם רן שילון וקביעת היעדים לשנים הבאות ולשנה […]
הכל התחיל אצלי לפני שמונה שנים. שלוש שנים רצופות הייתי אלוף ישראל בתריאטלון אולימפי, צברתי שלושה ניצחונות רצופים בתחרות היוקרתית באילת. ואז החלו התהיות לגבי המשך הדרך…
בסיומה של כל תחרות ישנו המעבר החד של החזרה לשיגרה, עובר יום, יומיים ועף לו שבוע ועימו מתפוגגת ההתרגשות שהשאירו התחריות והניצחונות והשיגרה תופסת את מקומם במלוא העוצמה ולא משאירה ולו רק גרגר של […]
בבוקר יום ראשון הרבצנו איזה אימון שחייה לעניין עם אריאל והרגשתי נהדר עם עצמי. השחייה מתקדמת בקצב מהיר מכפי שחשבתי, אמרתי לחברה במקלחת, ויש סיכוי לא רע לתת הופעה טובה באילת. רק ברכיבה.. אויי הרכיבה. מה יהיה עם הרכיבה.
"למה שלא תבוא איתנו ל"אוזון 11"", ליב אומר לי. "מקום מגניב!! אתה יכול לשפר שם את יכולת הרכיבה בצורה משמעותית."
"כמה זה עולה?" […]