מתאמנים כותבים

איש הברזל הפרטי שלי – חציית קו הסיום

בדיוק לפני 15 חודשים, ב21 למרץ 2009, עמדתי על קו הזינוק והתחלתי את המסע שלי לטיפול והחלמה מהסרטן בבלוטת התריס שהתפתח בגופי בלי שאף אחד ידע. עבורי זו היתה תחרות איש הברזל הפרטית שלי. ההתחלה שלי היתה בלעשות את מה שאני הכי אוהבת – לשחות. שחיתי משחה נדב פרטי משלי בקיבוץ ניר דוד – 6 ק"מ עם פולי מכיוון שנאסר […]

הסיפור שלי מאירונמן לנזרוטי

מכל המקומות בעולם, בהם מתקיימות תחרויות של אירונמן, נזרוטי הוא המקום הנחשב לקשה מכולם. טל עדן, נכנס לעולם הטריאתלון בשנת 2006 והספיק לסיים מגוון מרשים של תחרויות: אירונמן פרנקפורט 2008 בזמן של 10:08, אירונמן ניס 2009 בזמן של 11:25, חצי ישראמן 2009 בזמן של 5:20 וחצי איש ברזל עמק הירדן 2008 בזמן של 4:45. וב- 22 למאי השנה סיים את אירונמן לנזרוטי הנחשב לקשה מכולם, בזמן […]

החטוטרת של הגיבן

קל לכתוב על הצלחות גדולות.
קל לדבר על מה שהולך לנו טבעי וטוב.
אבל לא הכל הצלחות.
יש קשיים, יש כשלונות בדרך.

לכל אחד יש את השדים הפנימיים שלו שמפריעים, מקשים ומעכבים.
השאלה היחידה היא-איך הוא יתמודד איתם ומי ינצח בסופו של דבר.
התשובה אינה חד משמעית.
יש עליות ומורדות במאבק הזה.
יש כשלונות והצלחות בדרך.
העיקר שלא מפסיקים לנסות.

רציתי לכתוב כאן על משהו שונה הפעם.
על החטוטרת של הגיבן.
כן, […]

רון פלק: Never say never

חזרתי מאילת לפני פחות מיום.
בזאת תם החודש המופלא, בו השתתפתי ב-4 תחרויות ארציות, בחצי מרתון ת"א, בדואתלון רמה"ש, במירוץ אייל ובטריאתלון אילת. נסעתי לחו"ל וחזרתי, בקצור נהניתי מאד.
התחרתי בטריאתלון אילת לאחר שכמעט כל הלילה הייתי ער, התהפכתי במיטה ולא הפסקתי לשאול את עצמי מי הכריח אותי לעשות את זה. כמעט ירדתי למכונית ונסעתי הביתה.
בבוקר, לחרדתי, ראיתי שמכניסים את מצופי המרחק […]

דוכן מנצחיטיס בטריאתלון אילת

מזה זמן רב אני כמה לעלות על דוכן המנצחים, שהרי ללא הניצחון, מה הטעם להשתתף בפעילויות ספורט? או כפי שוינס לומברדי, המאמן האגדי של ה Green Bay Packers אמר "ניצחון אינו הדבר החשוב ביותר במשחק, הוא הדבר היחיד במשחק".

תמיד החשבתי את עצמי כמנצח אמיתי. ניצחתי כמעט בכל תחום שהשתתפתי בו – כדורגל, כדורסל, שחמט, טניס שולחן, גוגואים, בדמינגטון חופים. טוב, אולי קצת הגזמתי […]

חומרים אסורים (בשתן שעלה לראש) – טריאתלון עמק הירדן

כאשר הייתי בכיתה ח', אחד הילדים בשיעור ספורט, נדחף לרצפה בצורה לא נעימה אשר למרבה הצער לא הייתה יוצאת דופן לאותם ימים פרועים ואלימים. המורה לספורט, אפי, התעצבן מסיבה שאיננה זכורה לי ובישר לחצי השכבה אשר הייתה נוכחת באותו שיעור (שיעורי ספורט היו משותפים לכל הכיתות), שעד שהדוחף לא מגלה את זהותו, כל השכבה לא יוצאת לטיול השנתי.
לא הייתי הילד […]

השמן הספורטאי והחייל – סיפורו של מרתוניסט בהתהוות

אני עוד לא עשיתי דברים מדהימים בתחום הספורט. אני לא שוחה, אני בכלל לא יודע לרכב על אופניים (אופס..) אני עוד לא רצתי מרתון בימי חיי, בינואר הקרוב אעשה זאת בפעם הראשונה בטבריה. אני בסך הכל מרתוניסט בהתהוות.

הסיפור שלי מתחיל כסיפור מוכר ושגרתי במסגרת אימוני אנדיור: הייתי איש שמן (טוב, מאד שמן אם להודות , 120 ק"ג ועוד קצת) בשנות ה-40, […]

"מלך ההר" (או: הפושע שב לזירת הפשע)

לאחרונה, התקיימה באילת תחרות אופניים – חמודה ואכזרית בעת ובעונה אחת – המכונה "מלך ההר". התחרות, "נגד השעון" (בצרפתית זה נשמע אקזוטי יותר; "קונטרֵה לַה מונטרֵה "), מתקיימת זו השנה השניה באילת.
מסלול התחרות מעורר השראה. תחילתו ברחבת "אום רשרש" ואנדרטת "דגל הדיו" (לבושתינו, יש הקוראים לאתר; "המאחורה של הקניון") וסיומו במחסום "נטפים" בואכה הר חזקיה, ההר הגבוה בהרי אילת. המסלול […]

חצי איש ברזל של אוסטריה

לקראת התחרות
השתתפותי בתחרות חצי איש ברזל של אוסטריה תוכננה לפניי זמן לא רב. לאחר תחרות לא מוצלחת בסין הגעתי לתחרות באוסטריה מבלי שהצבתי לעצמי שום מטרה, הרעיון שהנחה אותי היה – לעשות מרוץ אחד ללא לחצים נפשים של סלוט או מקום.

בדיוק באותו יום שנרשמתי לחצי איש באוסטריה, התחלתי להתאמן אצל רן שילון. מאמציי הקודמים להביא לשיפור בתחום החלש שלי – הריצה לא הועילו הרבה, […]

נקמה בבאגט – מרתון פריז 2010 מזווית קצת אחרת

חצי שנה עברה מאז אכזבת בודפשט. בעצם, לקרוא לזה אכזבה יהיה אנדרסטייטמנט רציני. בגידת הגוף, ההתפרקות המנטאלית, תחושת ההחמצה והפרי שלא נקטף. כל אלה ועוד יסרו אותי במשך זמן רב, גם כאשר כלפי חוץ הכל כבר היה כביכול מאחוריי, נעול ומתוייק תחת "דברים לא נעימים שקרו".
המנטרה היתה לשכוח מזה ולהמשיך הלאה. ואכן המשכתי. הרעב לריצה היה שם בכמויות מסחריות. נטשתי […]