יום שני, 24.3.2008
בשיחת הטלפון האחרונה, מסר רן שהם מגיעים במהלך השעה הקרובה לנקודה השלישית והאחרונה, שם ירוצו את ריצתם האחרונה – 33 ק"מ.
רן ואלון לא הצליחו להתאושש לחלוטין מן הריצה הקודמת שהיתה באמת מוטרפת,וכמו שרן אומר "דמיינו את כל הפרש הגובה של העלייה להרי ירושלים מרוכזת ב-4 ק"מ של טיפוס בלבד". את הריצה האחרונה הם סיימו בשעה 5 בבוקר, כך שהם לא […]
גם קריאה וגם ריצה נעים במיוחד לעשות לבד ובשקט. בשתי ה"מלאכות" הללו חירות המחשבה היא באמת בלתי מוגבלת, וחירות הכותבת (אושיק), כמו גם חירות הקוראת (אני) היא באמת אינסופית.
הפעם אני חובשת מגבעת חדשה, עליה ארקום "מתווכת", היות וכל מה שאני רוצה זה לתווך בין הספר שזה עתה סיימתי לקרוא, ובין אנשים שאוהבים לקרוא, אוהבים לרוץ, אוהבים להציץ על חיים של […]
מתישהו בחודש יולי מתקשר אלי חברי הטוב עופר (הידוע בכינוי "עופריקו") ומודיע לי שהתפנה מקום בטיול שלו לאיטליה, האם אני רוצה להצטרף?
התפנה מקום? תחושה קלה של תחמנות מזדחלת אלי כאשר אני מבין שזה רק שנינו…
מכיוון שאני בחור ספונטני ורגיש – אמרתי לו מייד (לאחר כשבועיים) שאני בא.
כל התכנונים וההכנות שלי הסתכמו בהעברת כרטיס האשראי ואריזת האופניים והציוד בערב הטיסה.
בשבוע שלפני הטיסה […]
"מחנה זה עניין רב תועלת" שרנו כשהיינו בצופים
נראה שכך חושבים באנדיור המאמנים "החצופים",
ביום שלישי בבוקר הכל התחיל
ובהתחלה זה נראה כמו עוד אימון רגיל,
אבל אז חילקו אותנו לשלשות
מזל שלא העמידו אותנו ב- 3 שורות,
מיד בחרתי בקבוצה של רן
כי בחיים לא חשבתי שהוא ידריך אותה כל הזמן,
רצים 400ים ומצליחים לשרוד
ואז את הטריבונות מתחילים למדוד,
באמת שחשבתי לעבור לניר
כי הוא, כך חשבתי, מיד בסבלותיי […]
אתחיל מהסוף – במרתון תל אביב, המרתון הראשון שלי חוויתי את אחת החוויות המדהימות בחיי. מי שלא התנסה בריצת מרתון לא יבין זאת.
חוויה זו מהווה ניגוד גמור לכל מה שהכרתי ציפיתי וחשבתי על עצמי ויכולותיי עד אז. משחר ילדותי לא אהבתי לרוץ. רצתי כשלא הייתה לי ברירה (בצבא) אבל אף פעם לא ידעתי לרוץ. כשהתחלתי לרוץ בעקבות המלצתו החמה של […]
לפני כשנה, בעת ריצת אימון עם חבר, שבינתיים העתיק את מקום מגוריו לניגריה, אמרנו שנינו "למה שלא נרוץ מרתון", וכך נקבעה אבן הדרך הראשונה בשינוי בדרך החיים שלנו.
באותה תקופה, בערך, הלכתי לקנות נעלי ריצה. בחנות של "ברוקס" עמד בחור נוסף, שלא הכרתי, וכשחלצתי את הנעליים שלי לפני המדידה, גיליתי, במבוכה, שיש לי חורים בגרביים.
שיחה קצרה עם חמדה ותיאום פגישה ראשונה […]
כל הכבוד!! הם עשו זאת!!
שבעה ימים מאתגרים ומפרכים שכללו 250 ק"מ הסתיימו היום בהצלחה.
את המקטע האחרון של המסע רצו השניים יחד, זה לצד זה, במשך 1:32, וסיימו אותו בגאווה ובסיפוק כשדגל ישראל בידיהם.
שלוש קבוצות הוזנקו הבוקר במרווחי זמנים של שעה, ב 10:00,9:00 וב 11:00 על מנת שכולם יסיימו, פחות או יותר, באותו זמן. מוני ואביב הוזנקו ביחד עם 50 החזקים […]
רן לוי, אנדיור
במקום שאין אנשים,
היה אתה (חצי) איש (ברזל)
פרקי אבות, גרסה שלא התקבלה
Antwerp IronMan 70.3 – התנסות ראשונה בברזל
בסופו של דבר זה נגמר. בערך שלוש מאות ושמונים דקות אחרי יריית הפתיחה אני נכנס, בפעם החמישית היום, לכיכר הגדולה של אנטוורפן. הפעם הזו, להבדיל מארבע הפעמים שלפניה, אני נכנס לנתיב השמאלי המוביל לשער הסיום. בפניה האחרונה מצטרפים אלי תומר וכפיר, דגל […]
היי אמנון,
בהיותי שריונר לשעבר, תהיתי תמיד איך הולכים כל כל הרבה ק"מ בכדי לקבל כומתה. בשריון עולים למצדה, מי שיכול, ומי שלא יכול ומספיק מקושר, יכול לקבל פטור או לעלות ברכבל בשביל אותה כומתה.
נדמה לי שפעם אמרת לי שמסע כומתה בצנחנים אורך שלושה ימים ושלושה לילות, אבל בהמשך הבנתי, שזה 30 שעות, אם כי אני לא לגמרי זוכר. בכל אופן, […]
האירוע הזה הינו תמציתם של חודשי השהות שלי פה ותמציתה של תרבות ניגריה בכלל.
על קו הזינוק עמדו קרוב לשלושים אלף רצים, מתוכם כחמישה עשר רצים לבנים, ואני ביניהם.
ים שחור ענק, רצים מכל רחבי היבשת שהגיעו לרוץ איתי ועם לורנס, איש התחזוקה שלנו שרץ איתי בכל התקופה האחרונה. נדמה לי שאני בין הישראלים הבודדים, אם לא הראשון, שהשתתף במרוץ כזה, כך שלאורך כל המסלול צעק […]