רבים בעולם הריצה מכירים אותי כ"איש של טבע". המסלולים האהובים עלי הם אלה בהרי ירושלים ובד"כ, כמה שיותר קשים ויותר תלולים, הרי זה משובח
מעטים יודעים שאני אוהב לא פחות "ריצות אורבניות".ומכיוון שהעיר הקרובה ביותר לאזור מגורי היא תל אביב, ניתן למצוא אותי בכל שעות היום מסתובב לי במסלולים האהובים עלי.
יתרה מכך, העיר נראית אחרת בכל שעה בשעות היום ולכן כל […]
זה מצחיק, אף אחד לא הכריח אותי. ממש, אף אחד לא דחף, הלחיץ, שכנע. ידעתי שאני אתקשר, ובכל זאת לקח לי שנה להתחיל. לא הייתה לי ברירה, יומיים אחרי שקיבלתי את המספר של רן, שברתי את הרגל. חודשיים החלמה, שיקום הקרסול, התחזקות, התפנקות, ומעט דחיינות, עד שעירית בת הזוג שלי חייגה, אז עניתי. עירית ביצעה את החלק החשוב ביותר של […]
קביעת המטרות לשנים הקרובות, הביאו אותי לחפש תחרות שתהווה קרש קפיצה משמעותי לקראת הבאות.
המתכון הוא די פשוט סה"כ:
חיפוש של מספר שעות באינטרנט, כמה קליקים נוספים על המקלדת, ממלאים את דף הרזומה המתבקש כדי להתקבל, תשלום דרך הבנק, או בכרטיס אשראי, ואתה בפנים.
עכשיו נישאר להתאמן, להתחרות וזה נגמר.
עשרות פעמים במהלך אימוני הריצות כתבתי את המילים האלו בראש, אבל בכל פעם שאני מתיישב לכתוב […]
ראשון 19:31
זהו. הסתיים ואפילו מצויין. מרגיש טוב – רן שילון.
ראשון 6:50
השעה רבע לשש שעון מקומי ואנחנו – אלעד ואנוכי ב 124 במשך כל היום אתמול, חלפנו אחד על פני השני ובלילה השני חברנו. המרוץ שונה וקבלנו בונוס. המרוץ עכשיו, אורכו בדיוק 170 יש לנו בטח עוד לפחות 9 שעות במסלול החדש.
שבת 16:12
הק"מ ה69. רוב הזמן אין תקשורת ומזג אויר […]
יש לי כובע דרייפיט לבן לריצה. לא אטרקטיבי, אבל משמש היטב כחוצץ בין טיפות הגשם לעיניים שלי. בימים האחרונים, בגלל מזג האויר אני חובשת בגאון את הכובע בכל אימון בחוץ.
הבוקר הקצתי ברבע לחמש. תוכנית האימון מתרכזת בהגדלת נפחים וצריך לתת אימון של שעה וחצי כל בוקר. רבע לשש, פוגשת את שי, מתחילים לרוץ. שי, אני והכובע שלי. כשיצאתי מהבית ליווה […]
מה קורה למי שנרשמת לחצי ישראמן באילת-שבועיים לפני התחרות??? תוך זמן קצר ביותר, היא מוצאת את עצמה על קו הזינוק ועדיין לא קולטת ולא מבינה. אז מה בדיוק אני עושה כאן עכשיו?????
ותאמינו לי-זה רק נשמע משעשע…
בתחילת הקיץ קיבלתי שיחת טלפון משונה ממאמני זה תקופה-רן שילון. אפשר לשאול אותך משהו? התעניין. כן, כמובן… אז איך זה שעדיין לא נרשמת לאיש ברזל […]
לסמן מטרה, להתחיל בבניה, להעלות עומסים, להגיע לשיא, טייפר, תחרות, מנוחה והתאוששות… ושוב לסמן מטרה, וחוזר חלילה…
זו נהייתה שיגרת חיי בשבע השנים האחרונות. אני מניח שזו גם השיגרה של חלק נכבד מהקוראים. לעיתים אני מנסה להבין איך זה קרה ? למה זה קרה ? במיוחד עכשיו לפני שיא נוסף ברזומה שלי, הזדמנות להעלות הכל על הכתב….
ישנן מאות סיבות להתחיל לרוץ/לרכוב/לשחות, […]
לפעמים אני בוהה בהם וחושב על השינויים בחיי בעשור האחרון ואיך הריצה היא בעצם הזרז של אותם שינויים. בימים אלה יש לי זמן לבהות בהן : אני במילואים !!
לפני מספר שבועות סיימתי את העונה הארוכה שלי שהתחילה בטריאתלון אילת בשנה שעברה, לאחר מכן חצי ישראמן , מתרון פריז באפריל, והשיא : איירונמן פרנקפורט. ללא ספק שיא שלא ישכח.
וכעת : פגרה. […]
"מקום שלישי זה chapeau גדול" , כתבתי לה.
"בכלל, ובמיוחד בהתחשב בנסיבות והחום. ולא נזכיר את הרגליים הדפוקות. היה מאוד מרגש לראות את כולכם בזינוק.
יותר משמח היה לראותך ליד עין גב. ככל שהתקרבתי לסיבוב דאגתי – איך פיספסתי אותך? בכוונה רצתי במרכז הכביש שלא אפספס. עד שלבסוף הפצעת באופק…
אני לא זכיתי בפודיום אבל שייטתי בהנאה רבה מאוד במהלך כל מטר מה […]
אחרי שזכיתי במקום הראשון במיני ספרינט באילת, כפי שתיארתי ב"דוכנמנצחיטיס בטריאתלון אילת" גבר הרעב לנצחון עד שהגיע לרמה כפייתית. יחד עם זאת, הרגשתי שמיציתי את הטריאתלון במתכונתו הנוכחית, ושלא נשאר לי מה להוכיח, אם בכלל. כולם כבר הבינו מה אני שווה, ושאולי כדאי לתת לדור הצעיר להשתפשף ולקבל ניסיון במעמדי פודיום. נראה שאני, באופן אישי, כבר בשל לשלב הבא, תחרות […]