חודש נובמבר כבר כאן ואפילו מרתון ניו יורק כבר מאחורינו ובזה מסתיימת לה לאיטה שנת המרתונים 2010. ובסוף השבוע הזה, תסתיים לה גם עונת הטריאתלון באליפות ישראל באילת. וזהו? אפשר לנוח? האמת היא שממש לא. אנחנו כבר מסתכלים קדימה לקראת השנה הבאה והתחרויות הגדולות שקרבות הן – מרתון טבריה והישראמן.
מרתון ניו יורק התקיים ביום ראשון האחרון ובו תמי ברוך (שעדיין […]
"פעם שלישית – מסורת" אומרים המהדרין, ומכאן שהשנה נולדה מסורת חדשה. עם זאת, הכתרת מסורת חדשה היא חרב פיפיות, שכן היא מטילה על כתפינו את עול ההמשכיות. השגרה, לעומתה, מילה המזוהה לעיתים עם תחושת שחיקה ומיאוס, מפתה אותנו לשבור את גבולותיה ולהמציא הכללה רחבה יותר עבורה.
אני גאה לקחת חלק זו הפעם השלישית במחנה שמסכם שנה של עשייה ספורטיבית ולהנות מתחושת […]
אתם יודעים איך מרגישים כשגומרים מרתון, או טריאתלון, או כל השג ספורטיבי אחר ששמנו לעצמנו – זהו סוג של " היי " רגשי שקשה לרדת ממנו – כך בעלי עדי ואני מרגישים – בשבוע שעבר סיימנו ארבע ימים מדהימים של טור-דה-תרום למען מרכז ספורט הנכים של אי"לן (ספיבק). יצאנו ביחד עם יותר מ- 400 רוכבי אופנים למסע מדהים עם רוכבים בריאים ורוכבים […]
הפעם שפר מזלי, ויש לי את הזכות הגדולה, לכתוב לחברי הטובים לדרך, את הסיפור שלי על – חצי איש הברזל.
הסיפור על הדרך, לא פחות חשוב מקו הסיום, ולכן אפתח בו.
לפני כ 3 שנים בליתי את ימי הקיץ החמים עם בני הקטן אורי בקאנטרי רעננה.
בימי שני ורביעי קצת לפני השעה שש בערב, הבחנתי בחבורה של נפילים בעלי רגלים חזקות, יוצאים לריצה […]
טוב, אז גם אני עשיתי "משהו מיוחד" ונתבקשתי ע"י רן לכתוב סיכום או מאמר לאתר. בתחילה זה נראה לי לא מעשי. אני, מאמר? פעם אחרונה שכתבתי חיבור הייתה בכיתה ח'.הקדמה: עבר זמן מהאירוע ולפתע אני מוצא את עצמי במעין מצב של ריקנות. אין מטרה, אין אימונים. בשלב זה החלטתי לשקול שוב את בקשתו של רן, אולי בכדי להיזכר, לא לשכוח. […]
מרתון אמסטרדם היה המרתון הראשון שלי וה 40 של בעלי מולי בליי. האמת היא ששנים לא חשבתי אפילו בכיוון של מרתון כיוון שמולי וחבריו תמיד עשו מרתון ב 3 שעות ופחות וחשבתי שכך צריך לעשות מרתון, בזמנים כאלו, דבר שהוא בלתי אפשרי מבחינתי. המשכתי לרוץ בין 5 ל 10 ק"מ כל פעם. המקסימום שהגעתי אליו הוא 15 ק"מ במרוץ של […]
מי צריך את זה בכלל? להשתרך בגבעות ועוד בשטח! לעיתים אפילו בוץ, גשם, שרב ודברים נוספים. אני לא מדברת על ה-50 ק"מ או ה-100 ק"מ. אם אתם מספיק משוגעים כדי להתאמן למרחקים האלו, אתם בטח לא צריכים שאני אשכנע אתכם לרוץ או לא לרוץ.
אני דווקא רוצה לפנות לכל אותם מרתוניסטים ורצי 10 ק"מ.
לכל רצי ה-10 ק"מ: אוקיי, אז נניח שרצתם […]
הסתיו מביא אתו ריח של התחדשות. חצב, גשם ראשון, מטוס שממריא לעבר עיר אירופאית מבעד לדמעה שקופה של התרגשות. המרתונים הקרבים וחשבון הנפש שנעשה לקראתם, הקילומטרים שעברנו ואלה שעוד נעבור. ארגונים אחרונים לקראת חזרה לשגרה, הרי חופש גדול וקיץ הם עניין של תודעה יותר מאשר לוח זמנים אובייקטיבי.אוהבים לדבר על בדידותו של הרץ למרחקים ועל העבודה שהריצה מאפשרת לנו להתחבר […]
ספטמבר "הסוער" מאחורינו – מרתונים, טריאתלונים, מחנה אימונים אחד ו… אנדיור צ'אלנג' וחודש אוקטובר’ סוער עוד יותר, לפנינו. הרבה פעילויות – צליחת הכנרת ורכיבה ברמת הגולן, מרתון אמסטרדם, מרוץ הספארי ובסוף החודש רבים מאיתנו משתתפים בחוצה ארץ. וב 22 באוקטובר, למי שזוכר, יתבצע משחה רק של 16 ק"מ בים התיכון. מי שמעוניין להצטרף לחלק מהמשחה או לכולו, יש עדיין מקום […]
הכול התחיל במשפט הבא "אני זוכר שראיתי אותה והתאהבתי"! אני עדיין זוכרת את הפרצוף שלה מתנוסס על המגזין היוקרתי של הרצים, היא הייתה דקיקת מראה ולבשה גופיה שחורה צמודה שהחמיאה לגזרתה הצנומה, השיער השחור שלה היה אסוף בקוקו הדוק ופניה היו לבנות עם מעט נמשים. אבל שמתי לב לחיוך שלה, וזה החיוך שלה שבישר הכול.. הוא בישר את בוא האהבה! […]