אבא ואני – טנדם של החיים/ פרק ב'.
פרק ב'
פרופורציות רבותי, פרופורציות.
לפעמים, תוך כדי רכיבה אני שואל את גידי על הפציעה ומייד מצטער.
נכון שהדודות הפולניות אוהבות כל כך להיות במצב ש"חייבים להן", אך לא כך אצלי, כשגידי מספר לי על הפציעה והשיקום, אני הופך באחת, ממישהו ש"חייבים לו" על התנדבותי, לאחד שחייב הרבה מאוד לגידי ושכמותו.
"כוננות עם שחר" על גדות התעלה. פגז שורק ומפלח את גופו ושולח את ידו […]