בשנת 2002, לאחר 15 שנות מחקר, השיקה חברת Suunto את ה-t6, שעון הטריאתלון הראשון שנתן מענה לרוכבי אופניים, רצים, שחיינים וספורטאים מענפים נוספים.
מוצרי החברה כוללים שעוני דופק, מחשבי צלילה, שעוני שטח, שעוני גולף, שעוני שייט, שעוני סקי, שעוני GPS, מצפנים ואביזרים נוספים שחלקם מיועדים לשימוש צבאי וחלקם לציבור הרחב.
Suunto זכתה לייחוד ולהערכה רבה בעקבות הטמעת מרכיב ה-EPOC בשעוניה - ניתוח אמין ומדויק של צריכת החמצן בזמן אימון, שדגם ה-t6 ודגמי שעונים נוספים של החברה מסוגלים לנתח.

שיטת האימון המבוססת על צריכת חמצן

Excess Post Exercise Oxygen Consumption :EPOC 
מדובר בהערכה מדידה של השפעת אימון על הכושר הגופני, ויכולת מדויקת לעקוב במיוחד אחר מקסימום הביצוע של מערכת הלב-ריאה והיכולת להתנגד לעייפות במהלך אימון סבולת, בתלות בהבדלים בין אדם לאדם והיסטוריית האימונים של הספורטאי, רמות העצימות האופטימליות של אימונים הן שונות. ספורטאים מנוסים חייבים להתאמן בדרך כלל בעצימות גבוהה או באינטרוולים ארוכים יותר מאשר ספורטאים מתחילים, במטרה להגיע לאפקט אימון שמשפר את הכושר.

הערכת אפקט אימון מבוססת על מדידת ערך EPOC – עודף צריכת חמצן שלאחר האימון, ולוקחת בחשבון את רמת הכושר העכשווי ואת היסטוריית האימונים. ההשפעה הספיציפית של כל אימון על הכושר הגופני יכולה להיות מתוארת בערכים הבאים:
צריכת חמצן נמדדת במיליליטר לק"ג של משקל גוף לדקה, ומצביעה על שימוש השרירים בחמצן בזמן מאמץ ועולה בצורה לינארית ככל שעולה המאמץ. צריכת החמצן נחשבת למשתנה האמין ביותר להערכת עצימות אימון והיא תלויה באופן ישיר במאמץ שהגוף נתון בו. רבים טועים לחשוב שצריכת חמצן מירבית מתארת באופן ישיר את רמת הביצוע, בעוד שהאמת היא שרמת הביצוע נקבעת באמצעות הקירבה לרמת מקסימום היכולת להחזיק תוצאה לאורך אימון ומתחשבת גם בפקטור של חלק החמצן שנצרך ומיתרגם לביצוע.

צריכת החמצן הינה נתון אינדבדואלי, ומכאן שהיא משתנה בהתאם לנתונים הפיזיולוגים של כל מתאמן. נתון זה מושפע מאין ספור פרמטרים פיזיולוגים ,פסיכולוגים ומהשפעות אחרות כמו צריכת חמצן, קצב נשימה, נפח נשימה, דופק, לחץ או מתח נפשי, צריכת אלכוהול, חוסר שינה, מחלה וכו', שיא צריכת החמצן באימון אינו הצח"מ, אלא כלל כמות החמצן שהגוף צריך על מנת להתאושש.

ספורטאי שיוצא לאימון אינו מודע תמיד לכל הנתונים הפיזיולוגים של גופו המשפיעים על אימוניו. ה EPOC משלב את כלל הנתונים ומציג למתאמן בתצוגה חיה את קצב צריכת החמצן. כך יכול כל מתאמן לדעת בצורה ברורה, ידידותית ומדידה את עומס האימון אותו הוא מבצע, ובהתאם לכך לדעת אם להפסיק, להאט, להגביר, או להיות במנוחה ממושכת מהרגיל, הכל בהתאם למטרותיו ולתוכנית האימון.

בשעוני Suunto מתורגם נתון ה- EPOC לשפה פשוטה יותר וברורה המכונה גם Training Effect
ה- Trainning Effect מציג את שיפור הכושר של כל אימון אירובי באמצעות הצגת תוצאות מדידות. אם האימונים שלכם קלים מדי, הכושר האירובי שלכם לא ישתפר ואם האימונים קשים מדי, הסיכון להיפצע עולה. בין שני הקצוות הללו, לא פשוט למדוד את יעילות האימונים רק באמצעות "תחושת בטן". היתרון של ה Trainning Effect הוא במידע המתקבל תוך כדי אימון ואחריו.
ה Training Effect הינו סולם בן חמישה שלבים, כאשר לכל אחד מהשלבים יש הקבלה לטווח EPOC בהתאם לרמת המתאמן.
בזמן האימון, יכול המתאמן לראות כיצד ערך זה הולך וגדל, ככל שאורך האימון ו\או עצימותו הולכים וגוברים.
פירוט הסולם מצביע על השפעת האימון על הכושר הכללי של המתאמן ועל עצימותו של האימון.

– TE1 פעילות גופנית מינימלית. אין כל השפעה על המצב הקרדיו וסקולארי. מומלץ להגיע מרמה זו עד גבול רמה 2 למטרת התאוששות מספקת לאחר אימון בעצימות גבוהה.

– TE2 פעילות המשמרת את רמת הכושר הנוכחית –מומלץ לבצע אימון ברמה זו או ברמת עצימות גבוהה מזו לפחות פעמיים בשבוע.

– TE3 רמה משפרת. רמה בה ניכר שיפור במצב הקרדיו וסקולארי לאורך זמן. כלומר, על מנת להישאר במגמת שיפור, על המתאמן לבצע אימון מרמה זו ומעלה בין פעמיים לארבע פעמים בשבוע.

– TE4 שיפור אינטנסיבי – למתאמנים ששואפים לשיפור מהיר וניכר בכושר מומלץ לבצע שני אימונים ברמת עצימות זו בשבוע.

– TE5 אימון עצים וחריג – אימון מסוג זה מומלץ לבצע אחת-פעמיים בשבוע, והוא מהווה את שיאו של השבוע. האימונים העוקבים TE1 או TE2 יאוששו את הגוף מאימון זה.

אחד היתרונות של השימוש ב Training Effect הינו יכולת הניתוח המדויקת והזמינה של מצב הגוף בזמן האימון.

דוגמא לתכנית שבועית המבוססת על ה- Trainning Effect:

יום א'	יום ב'	יום ג'	יום ד'	יום ה'	יום ו'	יום שבת
TE 3.2	TE 3.5	TE 2.5	TE3.5	TE 4.2	TE5	TE 1.7