"אלופה אני כבר לא אהיה"
חזרתי ממרתון פריז וזכיתי לאין ספור ברכות. אני בטוחה שכל מי שברך אותי בפייסבוק ומחוצה לו עשה זאת מתוך חיבה ואכפתיות אבל יש ברכה וקבלתי כמה וכמה כמוה, שגורמת לי לאי נוחות רבה, זוהי ברכה שגורה, וכמובן מפרגנת כדרכן של ברכות.
"אלופה!" – כן! אני יודעת שהכוונה טובה אבל אלופים יש בצבא ואלופה בינתיים רק אחת שפרצה דרך לבאות אחריה. אלופה זו מי שזכתה במקום ראשון בתחרות כלשה, ואלופה בסלנג זו מישהי שמצטיינת בתחומה.
בצבא הגעתי לדרגת סגן והשתחררתי… במקום ראשון זכיתי כחלק מקבוצת כדורסל לפני כמה עשרות שנים…. והתחום שאני מצטיינת בו הוא המקצוע שלי…
כשחזרתי לרוץ אחרי כמה עשורים של התרוצצות בין המטלות וההישגים של החיים הבנתי, שלא אהיה אלופה, ואפילו לא מצטיינת בריצה. אני מודה שההכרה בכך היתה מתסכלת מאוד בהתחלה, אך ההשלמה עם העובדות הביאה אותי למקום הנכון שבו אני נמצאת. אני רצה כי אני אוהבת לרוץ , הגוף שלי בדרך כלל מגיב לריצה באהבה והמתח העיקרי הוא לקום בזמן ולא לאחר לאימון. יש לי מטרה לרוץ נכון יותר ומהר יותר אך אין לי, בד"כ, את הלחץ מה יקרה אם לא. יש לי לעיתים את האכזבה כשאינני עומדת ביעדים שחשבתי שאני מסוגלת לעמוד בהם. הדיאלוג בד"כ הוא מול עצמי לטוב ולרע והשופט המחמיר ביותר שלי הוא עצמי. (אל תציעו לי פסיכולוגים, ניסיתי גם אותם…בד"כ הם מבקשים את עצתי בסופו של יום)
אז הייתי בפריז , נהניתי מכל רגע והיו הרבה מאוד רגעים כאלו כי רצתי המון זמן…. נהניתי מהמעודדים הרבים, מהתזמורות השונות, מהמים הבננות והתפוזים שהיו בשפע. נהניתי מהנופים המשתנים והמעבר בין מונומנטים מוכרים ויערות מוצלים. שמחתי לקבל את חולצת ה FINISHER והמדליה ולא פחות לרדת על 150 גרם של פטה כבד עסיסי בבגט קריספי.
נהניתי גם לדלג על מדרגות המונמרט יום לאחר המירוץ, ולהרגיש שהגוף שלי שמח. אני אוהבת לרוץ, אני אוהבת את עצמי ועוד כמה דברים בחיים למרות שאני לא אלופה. אז בפעם הבאה שאני עושה משהו, ואני לא בטוחה שזה יהיה מרתון, תברכו אותי שאעשה אותו באהבה ובהנאה. אלופה אני כבר לא אהיה!
ד"ר חגית כהנא היא רופאת נשים, סקסולוגית ופסיכותרפיסטית
ומתאמנת במועדון אנדיור
Leave A Comment