לפני מספר שנים הכנתי מתאמנת לריצת מרתון. המתאמנת, שהיתה בשנות ה 30 לחייה, סבלה מגיל צעיר מאסתמה קשה. תפקודי הריאות שלה היו רק בין 8-18% ללא שימוש בתרופות (סטרואידים) במשך חודשי האימונים למרתון, שחתה המתאמנת שלי לפחות 3 פעמים בשבוע, כאשר שמנו דגש על תרגולי נשימה, או למעשה לתרגולי חוסר נשימה, הנקראים תרגילי היפוקסי – היפו-אוקסיג'ן (מחסור בחמצן) בסיום התהליך, השתפרו תפקודי הריאות שלה ל 36% ללא תרופות, מה שהרופאה קראה "נס רפואי", אך המשיכה לטעון בתוקף ש"לרוץ זה לא בריא" . כנראה שאי אפשר לשכנע את כולם :)מחקר שנעשה באוניברסיטת אינדיאנה מצא כי חיזוק שרירי השאיפה על ידי ביצוע תרגילי נשימה יומיים למשך שישה שבועות מפחית משמעותית את כמות החמצן ששרירים אלו דורשים במהלך אימון, וככל הנראה מפנים יותר חמצן זמין לשרירים אחרים. לואיז טרנר, חוקרת במחלקה לקינסיולוגיה, טוענת שפעולת הנשימה במהלך פעילות סבולת, כגון ריצה, שחיה או רכיבה על אופניים, המבוצעים בעוצמה מירבית, יכולה להחשב כ 10 עד 15 אחוזים מצריכת החמצן הכוללת של ספורטאי. בזמן שאימון שרירי השאיפה (IMT) הוכח כמשפר ביצועי ספורט סבולת, המחקר של טרנר מנסה לשפוך אור על האופן בו ה IMT עושה את זה. "מחקר זה מסייע לספק תובנה נוספת לתוך מנגנוני הפוטנציאל האחראים על שיפור ביצועי סבולת בכל הגוף, שעליהם דווח ב IMT," היא טוענת.

על המחקר (Inspiratory Muscle Training and Endurance Sport Performance, Science Daily): • מחקר פלצבו מבוקר אשר כלל 16 רוכבי אופניים גברים בגילאים 18-40. • IMT כרוך בשימוש במכשיר המוחזק ביד, המספק עמידות כאשר שואפים דרכו והדורש שימוש רב יותר של שרירי השאיפה. למחצית ממשתתפי המחקר, המכשיר IMT נקבע ברמה שסיפק התנגדות כאשר הנבדקים שאפו חזק ומהר. במשך שישה שבועות הם לקחו 30 נשימות באופן זה, פעמיים ביום. רוכבי קבוצת הביקורת עשו את אותם התרגילים כאשר הIMT מותאם לרמה מינימלית. • לאחר שישה שבועות, כאשר משתתפי המחקר חיקו את הנשימה הנדרשת לפעילות מאומצת ברמה נמוכה, מתונה ומירבית, שרירי השאיפה דרשו כאחוז אחד פחות חמצן, במהלך אימון בעצימות נמוכה וכ 3 עד 4 אחוזים פחות במהלך אימון בעוצמה גבוהה. השרירים זקוקים לחמצן כדי לייצר אנרגיה. המחקר של טרנר גם מסתכל על הרכיב הבא של המשוואה הזו והוא האם יותר חמצן למעשה מופנה לשרירים אחרים, במיוחד אלו של הרגליים, משום שפחות חמצן נמצא בשימוש על ידי שרירי הנשימה. IMT כבר מנוצל בקרב אנשים עם מחלות ומצבים ריאתיים, כגון אסטמה, COPD וציסטיק פיברוזיס, וכן משווק כאמצעי לשיפור ביצועים אתלטיים של רוכבי אופניים, רצים ושחיינים. טרנר הציגה את המחקר שלה, "אימון שרירי השאיפה מפחית את כמות חמצן הנשימה במהלך אימון" במפגש השנתי שהתקיים ביוני 2010 בקולג' האמריקני לרפואת ספורט. המחברים שהשתתפו הם טימותי ד מיקלברו, ג'ואל סטג'ר ורוברט פ צ'פמן מאוניברסיטת אינדיאנה; וסנדי טקלנבורג-לונד, מאוניברסיטת נברסקה ווסליין.

נשימה

דוגמא למכשיר הניתן לרכישה גם בישראל איך זה משפיע עלינו להערכתי, מדובר בשיפור גדול מזה שמוזכר במחקר. השיפור בא לידי ביטוי במספר גורמים: הגדלת הנפח הריאלי של הריאה – על ידי הגדלת נפח בית החזה בהכנסה לשימוש של השרירים הבין צלעיים ושימוש יעיל יותר בסרעפת עבודה תחת חוסר חמצן משפרת את פעפוע החמצן למערכת הדם ומשפרת את ספיקת החמצן הכללית

בפועל, אנחנו ממליצים על שתי טכניקות אימון נשימתי מחוץ למים: שימוש ב IMT – אימון נשימתי בזמן מנוחה – בין 10 ל 15 דקות ביום לפרק זמן של 4-6 שבועות, כאשר עם הזמן, יש להגדיל את עומס האימון על ידי הקשיית השאיפה והנשיפה במכשיר אימון עם מגבלת נשימה – בטכניקה זו נתקלתי לראשונה בשנת 1994 באטלנטה. התאמנתי עם ספרינטרית מאחד האיים הקריביים, שהייתה בדרכה לאולימפיאדת אטלנטה 1996. חלק מהריצות שלה היא היתה עושה עם.. פה סגור כאשר הנשימה נעשתה רק דרך האף. ניתן להתחיל באימונים עם פה סגור בחימום ולאט לשלבם גם בזמן הסטים האנטנסיביים יותר ניתן להרגיש בשינוי בזמן יחסית קצר של שבועיים – שלושה וכמובן שניתן למדוד את השיפור בבדיקת צח"מ הזמן המתאים ביותר לאימונים אלו, הוא עכשיו בתחילת הקיץ, כאשר הלחות עולה ורמת החמצן הזמין באויר יורדת

בהצלחה רן שילון, אקסטרימיסט בדרך לטור דה מון בלאן 2011, יזם ומאמן ראשי באנדיור, יזם ושותף בשיאנרגיה, מאמן חסות של אופני סרוולו, שעוני פולאר, משקפי השמש של אוקלי, מוצרי הריצה של מיזונו, ציוד השטח של קולומביה