שינויים בהרגלי התנועה

טכנולוגיית התלת ממד היא המלה האחרונה בתחום ניתוח התנועה. היא מסוגלת לאתר ליקויי תנועה זעירים תוך כדי הליכה או ריצה, מצד אחד, ומאפשרת להתאים אופניים לרוכב בדיוק של מילימטרים, מצד שני. זה כמובן לא זול. האבחון עולה בין 1,000-1,400 שקל, תלוי במורכבות המקרה, וזה עוד לפני שמתחילים להשקיע בטיפול לתיקון הליקוי – למשל מדרסים מיוחדים. בדיקה כזאת מן הסתם חשובה לספורטאים מקצוענים, אך האם היא הכרחית גם לעוסקים בפעילות גופנית בצורה מתונה יותר?

באיימקס, מעבדה הפועלת בתל אביב שהיא היחידה בארץ המציעה בדיקת תנועה בתלת ממד לקהל הרחב (מעבדות דומות, אם כי רק לחולים, קיימות בבתי החולים איכילוב ותל השומר), משוכנעים שהבדיקה היא חובה לכל העוסקים בספורט, ללא קשר לאינטנסיוויות האימונים. למה? כי רובנו סובלים מא-סימטריה כלשהי במידות הגוף, ולאורך הזמן יש לכך השפעה.

"כיום 60%-70% מן הנבדקים באים אלינו כאשר הם כבר סובלים מבעיה מסוימת, כאבי גב, בעיות ברכיים ועוד, ואז אנחנו מאתרים את מקור הבעיה וממליצים על טיפול", אומר הפיסיותרפיסט סאם חמיס, המנהל הן את איימקס והן מעבדה מקבילה באיכילוב. "אבל המצב האידיאלי הוא שיבואו אלינו כצעד מונע. כשמתחילים לעסוק בספורט, רוב האנשים עושים בדיקת לב-ריאה לוודא שהכל בסדר. מן הראוי לבדוק גם את מצב השרירים והשלד ואת תקינות התנועה – זה יחסוך נזקים לגוף".

חמיס מציין, למשל, שאצל כ-70% מהאוכלוסייה קיים הבדל באורך הרגליים. לרוב ההבדל הוא 2-4 מילימטרים, הבדל שכל מי שלא עוסק בספורט על בסיס קבוע יכול לחיות אתו בשלום. אבל בעת פעילות גופנית קבועה, או כשמדובר בהבדל של 5-7 מילימטרים – וזה המצב אצל כ-20% מהאוכלוסייה, לדברי חמיס – זה כבר משמעותי ועלול להתוות הרגלי עמידה והליכה בעייתיים. "המטרה שלנו", מוסיף חמיס, "היא לזהות תנועה לא תקינה, תנועה לא סימטרית, תנועת סיבוב יתר בברך למשל, א-סימטריה באגן – כל תנועה שעשויה לגרום בעיות או שכבר גורמת בעיות".
פרופ' שלמה ויינטראוב, מנהל המחלקה האורתופדית בבית חולים לילדים דנה בתל אביב, אומר כי "שיטת הבדיקה בתלת ממד היא השיטה המתקדמת והמדויקת ביותר בעולם כיום. היא מאפשרת לפרק את התנועה למרכיבים שלה, מה שהעין שלנו לא מסוגלת לעשות. בנוסף, אחרי הבדיקה אפשר להקרין שוב על מסך המחשב את הבדיקה ולבחון אותה בניחותא. חשוב להדגיש שאני לא פוסל את הבדיקה בעין והבדיקה בווידיאו, אבל התלת ממד היא תוספת חשובה מאוד".

רן שילון, מאמן קבוצת הספורט-סבולת אנדיור, אומר שמבחינתו כמאמן, היה מאוד נוח שכל המבקשים להתאמן אצלו יעברו לפני כן בדיקה באיימקס או מעבדה דומה, אבל זה לא ריאלי בגלל המחיר, וגם לא חיוני משום שהוא מספיק מנוסה לאתר בעצמו את רוב ליקויי התנועה של המועמדים ולתקן אותם. עם זאת, הוא אומר, "אצל כ-15% מהמועמדים אני מבחין בליקויים בעייתיים יותר, ולהם אני אכן ממליץ לעבור בדיקה במעבדת תנועה לפני תחילת האימונים. ישנם גם מקרים אקוטיים שאותם אני מחייב בבדיקה כזאת".

לעומתו עמית אברהם, מומחה בפיסיותרפיה אורתופדית, אינו חסיד נלהב של בדיקות מקדימות במעבדות תנועה. "יכול להיות שאצל חלק מהאנשים בדיקה מקדימה תקטין את הסיכוי לפציעה, אבל צריך לזכור שפציעות יכולות לנבוע מאין סוף צירופי גורמים ומשתנים. אין מערכת פלא שמסוגלת לספק תשובה לכולם, כך שלהתאים בדיקות גורפות לכלל האוכלוסייה זה לא רלוונטי".

שלד ירוק בתנועה

במרכז חדר הבדיקות באיימקס עומד הליכון גדול, מהסוג המוכר מחדרי כושר, אך הוא מוקף בשש מצלמות אינפרא-אדום, שתי מצלמת וידיאו דיגיטליות ומחשבים לניתוח הממצאים. הנבדק עולה על ההליכון ומתחיל לנוע – ללכת, ובהמשך, אם יש צורך, גם לרוץ – לאחר שלנקודות מסוימות בגופו הוצמדו סמנים מחזירי אור. הסמנים הם חיישנים שמשדרים למצלמות האינפרא-אדום המקיפות את הנבדק מכל זווית מידע על התנועה שלו, ומידע זה מתורגם לנתונים מספריים שניתנים לפיענוח וניתוח.

לבדיקה יש גם ביטוי גרפי: הדמיית מחשב בצורת שלד ירוק הנע על מסך המחשב ואמור לייצג בדייקנות את שלד הנבדק בעת תנועה. מעבר לשימושים הרפואיים, טכנולוגיה דומה משמשת הן יצרניות של נעלי ספורט בבדיקת דגמים חדשים והן אולפנים של סרטי אנימציה.

חמיס טוען שזו קפיצת מדרגה לעומת הבדיקות המסורתיות, שנעשו על בסיס מדידות ידניות ובחינה על פי העין. "עד היום מקובל למדוד אורך רגליים כשהנבדק בשכיבה", הוא אומר, "אבל זה לא מדויק. בנוסף, רופאים מסתכלים על הנבדק כשהוא הולך ולפי העין בודקים את פעילות הברך ומנסים לאתר חוסר סימטריה באגן, הבדלים באורך רגליים ועוד. גם זה לא מדויק, ובמקרים רבים שני רופאים לא מסכימים איזו היא הרגל הארוכה יותר", הוא מוסיף.

חמיס, ערבי נוצרי יליד נצרת, בן 35, הוא בעל תואר ראשון ושני בפיסיותרפיה והוכשר בביו מכאניקה באנגליה, המדינה שבה פותחה המערכת לבדיקה תלת ממדית. המערכת נמצאת היום בשימוש במדינות רבות באירופה ובצפון אמריקה. לישראל הגיעה לפני כ-10 שנים כאשר חמיס עצמו פתח מעבדה פרטית באיכילוב, המיועדת למקרים קשים לפני ניתוחים מסובכים – לרוב ילדים עם מומי לידה בגפיים. לאחר מכן נפתחה מעבדה עם טכנולוגיה דומה בתל השומר. לפני כשנתיים פתח חמיס בתל אביב את איימקס, המיועדת לכל העוסקים בספורט חובבני או מקצועני ולאנשים אחרים הסובלים מכאבי גב או מיחושים אחרים. המערכת, הכוללת מצלמות ותוכנת מודל ביו מכני המפיקה הדמיה גרפית של הגוף בתנועה, עולה כ-150 אלף דולר.

ומה עושים אחרי שמוצאים את הבעיה? לדברי חמיס, "אם, למשל, הנתונים מראים שהנבדק נוטה לסובב את הברך פנימה תוך כדי ריצה, אז הפיסיותרפיסט שלו ינחה אותו איך לתקן את התנועה, איך לא לתת לברך לקרוס פנימה".

בעיות של א-סימטריה באגן, מוסיף חמיס, ניתנות לטיפול בעזרת מדרסים ביו מכניים. במקרים של הבדלי גובה משמעותיים בין שני הצדדים, הוא אומר, אין מנוס מהגבהת צד אחד באמצעות נעליים מיוחדות או מדרסים.

אלוף ישראל בטריאתלון, דן אלתרמן, סובל זה כמה חודשים מכאבי ברכיים ולדבריו כבר עבר את כל הטיפולים האפשריים. "עשיתי שלוש פעמים MRI, מיפוי עצמות ורנטגן והתוצאות היו תקינות, אבל הכאבים המשיכו". לפני כשלושה שבועות נבדק אלתרמן אצל חמיס, ולדבריו "הוא עלה על כיוון שהוא כנראה נכון – גמישות יתר בברך שגורמת לחופש תנועה חריג – כי אני סוף סוף מרגיש שיש כאן תהליך של החלמה. זה כמובן נובע גם מהטיפול הפיסיותרפי המיוחד שאני מקבל, אבל האבחון היה חשוב. זו בדיקה שונה מכל הבדיקות שעברתי עד כה".

לבוא עם האופניים

שירות אחר שמציעה מעבדת איימקס היא התאמת אינדיווידואלית של האופניים לרוכב – תורה שהתפתחה רבות בשנים האחרונות, בעקבות ההבנה שהאופניים הם מכשיר סימטרי בעוד הגוף האנושי הרוכב עליהן אינו סימטרי. על פי תורה זו, חשוב לקבוע את גובה המושב ביחס למיקום כף הרגל, את המרחק בין המושב לכידון, ולעתים יש צורך גם בהתאמת זווית הפדל.

לדברי חמיס, "אף יצרן אופניים לא מתייחס לבעיות של פלטפוס או קריסה של כף רגל תוך כדי תנועה, או של קשת גבוהה. רוכב שכף רגלו נוטה מעט פנימה או החוצה, למשל, נועץ אותה בפדל, ואז מתקבעת ולא יכולה להסתובב על פי הנטייה הטבעית שלה. עם הזמן, הרכיבה גורמת לשינוי בזווית כף הרגל, שבתורה משנה את כל התנועה בברך וזה פתח לבעיות רבות".

איך מתבצעת הבדיקה? הרוכב מגיע לבדיקה עם אופניו שלו והם מורכבים על טריינר מוקף במצלמות; מתקינים את החיישנים והרוכב מתחיל לדווש והחיישנים לפלוט נתונים. ההבדל מבדיקת ההליכה-ריצה הוא שכאן הפיענוח והתיקון הוא מיידי.

אריאל רובינסקי,19.5.2008