לגוף יש מספר מעבירים עצביים המעורבים באופן אקטיבי בשליטה בתיאבון ובמוטיבציה שלנו. דופאמין, מולקולת ה"הנאה" של הגוף, משפיע על הצורך בפעילות, על שובע ממזון ועל הרעב לאוכל. דופאמין ברמה לא תקינה מעלה את הסיכויים לירידה במוטיבציה להתאמן ולירידה באפקטיביות ויסות הצריכה התזונתית.

סרטונין אחראי לויסות השינה, מצב הרוח והתיאבון. כאשר רמות הסרטונין נמוכות מדי, נוצר צורך בפחמימות ובסוכר, היות ומרכיבי תזונה אלו מעלים את ייצור הסרטונין. תופעת לוואי נוספת של מחסור בסרטונין היא נדודי שינה, והסיבה היא שרמת סרטונין נמוכה גורמת לרמות נמוכות של מלטונין, ה"אחראי" לשינה עמוקה.
רמות נמוכות של ניורוטרנסמיטר נוסף, גאבא, (חומר מתווך במערכת העצבים שתפקידו להפחית פעילות של תאי העצב, ולכן נחשב כמדכא של מערכת העצבים המרכזית) יכולות לגרום לשינויים במצב הרוח, לחוסר שינה, לחרדה ולשליטה עצמית מוגבלת. מה גורם לירידה ברמות הנוירוטרנסמיטרים? מתח ומחסור בשינה. מדובר במעגל קסמים אכזרי.

קורטיזול
הורמון סטרואידי שמופרש כתגובה למתח שלילי חוזר. חלק מהתופעות השכיחות הקשורות בעליית רמות הקורטיזול כוללות עלייה בלחץ הדם, ירידה ברמת ויסות הסוכר בדם, תפקוד לקוי של מערכת החיסון, דיכאון, חרדה ושומן יתר סביב החלק האמצעי של הגוף. רמות גבוהות של קטקולמינים, מולקולות מתח המשתחררות בחיבור עם קורטיסול, עלולות להפחית את רמות הטסטוסטרון ואת החשק המיני.

מחסור בשינה
מדובר ב"לקות" קלה לטיפול. "קיצוץ" שעות שינה, גם אם מדובר בשעה אחת ללילה, עלול להשפיע בצורה קיצונית על התיאבון ועל חילוף החומרים, להגביר נטייה לאגירת שומן, סוכרת והשמנת יתר.
חוסר שינה עלול להעלות רמות קורטיסול, להוריד רמות של נויורוטרנסמיטרים ולמנוע מהגוף זמן מנוחה והתאוששות לרקמות השריר ולשיקום התאים.

תזונה
מרבית הדיאטות חסרות בפירות ובירקות, והתוצאה היא מחסור במינרלים ובויטמינים שעלול לדכא בצורה דרמטית את מכניזם שריפת השומן העיקרי של הגוף.
מזון שגורם לתגובה אלרגית: רגישות למזון כוללת אלרגיות למוצרי חלב, חיטה, ביצים וסויה. למרות שיכול להיות שלא תמיד הייתם רגישים למזונות אלו, תגובה אלרגית ארוכת טווח של הגוף גורמת לעלייה מתמשכת בתגובה של מערכת החיסון, ולבסוף הגוף מתחיל לחוות שינויים מורגשים, כמו דלקות כרוניות וכאבי מפרקים, שינויים במצב הרוח, חרדה, דיכאון, תסמונת המעי הרגיז, עצירות, נפיחות וכאבי ראש. הסרה פשוטה של מזונות אלו מהתפריט יכולה לגרום לשינויים חיוביים משמעותיים בתוך שבוע עד שבועיים.

בלוטת התריס
תת פעילות או רמות נמוכות של הורמון הטירואיד נמצאו נמוכים אצל אנשים שחווים מתח כרוני, מחסור בשינה או תזונה לקויה. מצב זה בא לידי ביטוי במטבוליזם לקוי, בעיות עור, דיכאון, עייפות כרונית ומעי רגיז. יוד הוא המרכיב העיקרי בייצור הורמון הטירואיד, וניתן למצוא רמות גבוהות שלו בדגים. הכללת דגים בתזונה, הפחתת מתח והעלאת שעות השינה יכולים להוות אלטרנטיבה ראויה.

רעלנים
הגוף שלנו מוקף ברעלנים סביבתיים, שנמצאים בעיקר במזון מעובד, ממתיקים מלאכותיים, חומרי הדברה, כימיקליים תעשייתיים וחומרי ניקוי. דרך אחת של הגוף להתמודד עם רעלנים היא להגביר את ייצור תאי השומן ויכולת האגירה שלהם. מכאניזם אחר הוא ירידה בפונקציונליות של בלוטת התריס, שיכולה להאט את המטבוליזם עד 30% , כך שהרס הרעלנים מופחת. כדי להימנע מתגובה כפולה זו, נסו לצרוך יותר פירות וירקות אורגניים, בשר אורגני, ממתיקים שאין בהם כימיקליים, פתרונות ניקיון טבעיים ופילטר למים.

סוכר
במהלך צריכה מתמשכת של סוכר מעובד, קמחים מעובדים ומשקאות ממותקים מוגזים, אכילת יתר ומתח כרוני, הלבלב שלנו נאלץ לייצר כמויות עצומות של אינסולין, ש"מניע" את הסוכר לעבר התאים והכבד, שם משתמשים בו כמקור לאנרגיה או שהוא הופך לשומן. רמות גבוהות של אינסולין מגרות יתר על המידה את קולטני האינסולין ועלולות לגרום לחוסר יכולת לשרוף תאי שומן, רמת סוכר נמוכה בדם, דלקות בפרקים ובמעיים, מחלות לב, דימנסיה, סוכרת והשמנת יתר. אחד מהשינויים המשפיעים ביותר שניתן לעשות כדי לנטרל את פצצת הזמן הזאת היא לעצור את הצריכה היומיומית של משקאות קפה ממותקים, מאפים, שתייה מתוקה מוגזת, קמח לבן ומזון מהיר, ולהתחיל לצרוך חלבונים רזים, אגוזים, קטניות, פירות וירקות.

בן גרינפילד