פאולה רדקילף, מחזיקת שיא העולם לנשים במרתון , סבלה משבר מאמץ ברגלה השמאלית בסוף אפריל 2008, ורופאיה אמרו לה שהיא צריכה לשכוח מריצת המרתון באולימפידת בייג'ין 2008. היא נשלחה למנוחה מוחלטת למשך 4 שבועות, שמתוכם הלכה במשך 3 שבועות על קביים. אולם רדקליף הייתה נחושה להתאמן למרתון בכל מקרה.
כשחלפו ארבעת השבועות של המנוחה הכפויה, רדקליף התחילה לרוץ במים. 70-75 דקות בבוקר ושעה אחר הצהריים. שבועיים מאוחר יותר, היא החלה להתאמן על מכשיר "סקי נורדי" פעם ביום למשך כשבעים וחמש דקות ומשם קפצה לבריכה לריצה במים במשך שעה.

אימון הריצה במים כלל 30 שניות של פעילות אינטנסיבית מאוד ו-30 שניות התאוששות, במשך 4 דקות. לאחר מכן היא החלה להשתמש במכשיר האליפטי ולאחריו לרוץ במים, פעמיים ביום.
לאחר שמונה שבועות, היא עשתה "אימון החלפות" של מכשיר "סקי" יחד עם מכשיר אליפטי ולאחר מכן ריצה במים. פאולה רדקליף עשתה אימוני ריצה של שעתיים וחצי בקצב קבוע ובעצימות קבועה על המכשיר האליפטי, ובנוסף – אימוני אינטרוולים על האליפטי, שכללו 3-8 דקות בעצימות גבוהה ולאחריהן 90 שניות עצימות נמוכה יותר להתאוששות.
לאחר תשעה וחצי שבועות, רדקליף החלה להתאמן על ה"אלטר-ג'י", מכשיר הליכה נטול כוח משיכה, המוריד את משקלם של הרצים עליו ומאפשר להם "להכות" בקרקע בעוצמה הרבה פחות משמעותית מאשר בריצה רגילה. היא התחילה ב 5 דקות ריצה קלה וחמש דקות הליכה ב-75% של משקל גופה, והמשיכה עם מכשיר הסקי והאליפטי. בהדרגה היא הגדילה את זמן האימון ואת אחוזי משקל גופה.
לבסוף, 12 שבועות לאחר הפציעה שלה, רדקליף רצה בחוץ, 20 דקות. 14 שבועות לאחר הפציעה נסעה למחנה אימונים בו רצה 6 פעמים בחוץ.
ב-17 באוגוסט, היא התחרתה בבייג'ין, סיימה במקום ה-23.
היא סבלה מהתכווצויות בשוק שנגרמו, לדבריה, מפגיעת עצב כתוצאה מגבה התפוס. הרגל הפצועה שלה לא נפגעה.

paula_radcliffe

מבחינתה, המרתון היה אימון רע שהיא התאוששה ממנו מהר, וכעת היא חוזרת לכושר שלה באמצעות ריצה למרחקים ארוכים.