כאב.הלכתי לאבן שושן ומצאתי שתי הגדרות לכאב:

האחת- "מחוש גופני קשה הכרוך בצער"

והשניה- "צער עמוק"

אם אני אשאל ספורטאי מה זה כאב הוא ודאי יאמר לי שכאב זה מה שהוא מרגיש בקילומטר ה-40 במרתון.

אם תשאלו אותי מה זה כאב אני אגיד לכם שכאב זה לא לראות את אבא שלי, לשמוע אותו, לחבק אותו במשך שנה שלמה. זה לדעת שאמא קמה בבוקר ולצידה המיטה ריקה, שטל התחילה את הלימודים שלה והיא לא יכולה לצלצל לאבא ולספר לו על הציונים או שאבא לא יהיה בגיוס שלי, בשחרור, בחתונה ובכל נקודת ציון נוספת בחיי.

כאב זה לדעת שהפעם האחרונה שהיינו כל המשפחה יחד הייתה ביום שלישי, ה- 19/06/2007, לפני שנה כשנסענו באוטו. כאב זה להשלים עם העובדה שאני בחיים לא אוכל לחבק את אבא שלי עוד פעם.

היום, שנה אחרי התאונה, כולנו פה כדי לזכור את אבא שלי. אחרי הזינוק, בזמן שאתם תשחו, אני יודעת שאבא שלי יסתכל עליכם מלמעלה ויקנא.

תודה רבה לכל מי שהגיע, משתתף במשחה, עזר בהפקתו והכי הרבה תודה שאתם עוזרים לי ולמשפחתי להנציח את אבא שלי בדרך הכי מכובדת שאפשר!

הכי חשוב שתהנו מהשחייה, תשחו גם בשביל אבא ותזכרו ש" כשהגלים מתחזקים- החזקים מתגלים"!

משפחת אטרקצי ואנדיור מבקשים להודות לכל השחיינים הרבים שהשתתפו ביום שישי האחרון במשחה הראשון לזכר עזרא, בו השתתפו למעלה מ 450 שחייניות ושחיינים. האווירה הנהדרת והעזרה של כולם גרמו לנו התרגשות רבה.

 להתראות בשנה הבאה