שני רצים נכנסים לפאב …

לא, זו לא ההתחלה של בדיחה, זו תופעה שהופכת לנפוצה יותר ויותר בחיים האמתיים. מחקר משנת 2009, מאוניברסיטת מיאמי, מצא כי ככל שאנשים מתאמנים יותר, הם שותים יותר ונשים שיותר פעילות צורכות את הכמויות הגבוהות ביותר בכל חודש. זו תופעה שמעסיקה מדענים מאז 1990, כאשר מחקר מצא לראשונה קשר בין אלכוהול ופעילות גופנית. החוקרים ציפו כי בשלב מסוים המצב יתהפך והשתיינים הגדולים ביותר יתאמנו פחות. אך זה לא קרה. בניתוח שנערך ב 2009, יותר מ 230.000 גברים ונשים חשפו כי בממוצע, לאנשים ששותים אלכוהול, משני מינים ובכל הגילים, היה סיכוי גבוה ב 10 אחוזים לעסוק בפעילות גופנית נמרצת כמו ריצה. שתיינים כבדים התאמנו 10 דקות יותר, בשבוע, משתיינים מתונים ו 20 דקות יותר מאנשים שאינם שותים. "ישנה תפיסה שגויה ששתיינים כבדים אינם פעילים", מסביר מחבר המחקר, מייקל צ פרנץ, פרופ' לכלכלת בריאות באוניברסיטת מיאמי. "זה אולי נכון במקרים מסוימים, אבל זה בהחלט לא מה שמצאנו."

מגמה זו נראית משמעותית במיוחד בקרב נשים, במיוחד אלו שפעילות, משכילות, אשר, על פי מחקר שנערך לאחרונה בבית ספר לבריאות הציבור ב אוניברסיטת קולומביה, שותות יותר מתמיד. הקידמה עלולה להיות, בחלקה, השורש של הרוע הזה: זה הפך להיות יותר ויותר מקובל מבחינה חברתית לנשים לצאת לפאב ולהגזים בשתייה.

מתאמנים כדי לפתור את הבעיה תאוריה פשוטה שמחזקת את הקשר שבין שתייה לפעילות גופנית, היא הבוקר שאחרי התופעה. במקרה זה, נשים מרגישות את הצורך לפצות על הקלוריות באמצעות ריצה של 8-10 קילומטרים.

"נשים שצורכות אלכוהול יכולות לעשות פעילות גופנית כדי לשרוף אותו ולמנוע עלייה במשקל", אומר פרנץ. "כמו כן, הן יכולות לשתות יותר כי הן יודעות שהן יכולות לשרוף את הקלוריות, ולכן הן פחות מודאגות מהעלייה במשקל". אבל פעילות גופנית, כדי לכפר על שתייה בליל אמש, עדיין לא מסבירה מדוע מישהו זאת לאחר שתייה מרובה, מה שגם קורה בתדירות מדהימה. זה, אומרים החוקרים, יכול להיות תוצר של תפיסה של "עבוד קשה, והשתעשע כרצונך". "ישנם אנשים שמחפשים ריגושים", אומרת אנה מ אברנטס, פרופ' בבית הספר לרפואה אלפרט באוניברסיטת בראון. "הם עוסקים בפעילות שיוצרת תחושת עצימות ויכולים להשתעמם בקלות מדברים שאינם מייצרים תחושות אלה."

עבור אחרים, זה יכול להיות עניין של השתחררות מלחץ. "פעילות גופנית מגרה את שחרורו של סרוטונין, שהוא התרופה הטבעית נגד דיכאון, כמו גם דופמין, שהוא המעביר העצבי העיקרי במרכז הגמול של המוח. זה גורם לנו להרגיש טוב", אומר חוקר הכימיה של המוח ג'יי דוד גלס, פרופ' באוניברסיטת קנט סטייט. לאלכוהול יש השפעה דומה, הוא מרגיע מדאגות (ולו רק באופן זמני).

עיקרון ההנאה

החיסרון בהפעלת מסלולי התגמול הללו, הוא שהמוח מתרגל אליהם ורוצה יותר, אומר בריאן ר כריסטי, מנהל תכנית חקר המוח באוניברסיטת בריטיש קולומביה למדעי הרפואה. אז הקשר בין פעילות גופנית לאלכוהול לא מפתיע.

במחקר משנת 2010, מדעני אוניברסיטת יוסטון לקחו קבוצה של חולדות ששתו אלכוהול ונתנו למחציתם גלגלי ריצה ואילו המחצית השנייה נשארה לא פעילה, למשך שלושה שבועות. לאחר מכן, הם לקחו את הגלגלים והעניקו למחצית מהמכרסמים בכל קבוצה שתייה חופשית, וסברו כי החולדות הפעילות ישתו פחות מאשר אלו שלא התאמנו. הם טעו. החולדות הפעילות שתו יותר.

פרופ' לפסיכולוגיה ומחברת המחקר, לסור ג'יי לי, הופתעה עד שראתה את המחקר האפידמיולוגי שתואר בתחילת המאמר. היא החלה להסתכל על מה שקורה במוח. "מצאנו כי חולדות שהתאמנו לפני שתיית אלכוהול היו צריכים לצרוך יותר מחולדות שישבו, כדי להראות את אותם סימנים של שיכרון," היא אומרת.

בקיצור, החולדות היו צריכות לשתות יותר כדי להשתכר, מה שיכול להסביר כמה דברים על ההתנהגות האנושית. "מאחר ואלכוהול משפר את פעילות מערכת האופיואידים של המוח, זה אפשרי שפעילות גופנית יכולה לגרום לסבולת יתר לאלכוהול, כלומר, זה הופך את האלכוהול לפחות מתגמל, לכן אנשים שותים יותר כדי להרגיש את השפעותיו שגורמים להרגשה הטובה ", אומרת לסור.

המחקר של גלאס מצא כי, במתינות, פעילות גופנית ואלכוהול יכולים להחליף אחד את השני כאמצעי להרגשה טובה, ומאפשרים לאנשים להחליף את הפעולה הבריאה (פעילות גופנית) בפעולה מזיקה (אלכוהול).

הבריאות שלך, על הקרשים שתייה מוגזמת עלולה להוביל לאפופטוזיס, או מוות של תאים במוח. אימוני זיעה, מצד שני, מגדילים באופן דרמטי את ייצור הנירוטרופינים כך שיכולים לייצר תאי מוח חדשים שיובילו לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר, אומר כריסטי.

אל תתפתו להאמין שהאימון היומי נותן כרטיס חינם לשתייה. להיות בכושר יכול לגרום לנו להרגיש אטומים להשפעות השליליות של השתייה, כגון מחלת כבד, סוכרת וסוגי סרטן מסוימים, ואף לגרום לנו לחשוב שאיננו יכולים להפוך לאלכוהוליסטים. אבל כפי שמתברר, סקר מאוניברסיטת קולומביה מצא כי יותר נשים הופכות לאלכוהוליסטיות. ואישה פגיעה במיוחד לסיכונים הממשיים מאוד (ופיזיים) של שתייה מוגזמת.

לדוגמה, לנשים יש יותר שומן בגוף באופן יחסי ופחות מים, ולכן הן לא סופגות את האלכוהול כמו גברים. יש להן גם ריכוז נמוך של דהידרוגנז, האנזים העיקרי שמפרק את האלכוהול בגוף. תנודות ההורמונים של הנשים מחמירים את המצב, מאחר ואסטרוגן משפיע על חילוף החומרים של האלכוהול. לכן משקה אחד עשוי לטשטש לילה אחד וכמה שבועות מאוחר יותר להשבית.

נשים חשופות גם למחלות הקשורות לאלכוהול, בקלות רבה יותר. הן נוטות יותר לפתח הפרעות בכבד, ונזק למוח וללב. אלכוהול גם מגדיל את הסיכוי לחלות בסרטן השד. וצריכת אלכוהול מופרזת יכולה להוביל לכל אלו, ללא קשר לכמות האימונים, אומר טאביס פיאטולי דיאטן ספורט באוניברסיטת ספורט.

ופחות חמור, שתיית אלכוהול מופרזת גם גורמת לירידה בביצועים.

כמה זה יותר מדי? אף אחד לא אומר להפסיק לשתות לגמרי. צריכת אלכוהול מתונה (שני משקאות ביום לגברים, אחד לנשים) קשורה לאריכות ימים. מומחים אחרים אף נוטים להיות יותר נדיבים. סימני האזהרה שאתם (או חבר) נמצאים בצרות, הם זהים בין אם הבעיה היא התנהגות בפעילות קיצונית או בשתייה מרובה, אומרת אברנטס. "אם לוקח לכם הרבה זמן וקשה לכם למלא את העבודה והמטלות האישיות, אם אתם צריכים להשקיע יותר בפן ההתנהגותי כדי לקבל את אותו האפקט, אם אתם מרגישים מאוד עצבניים, יש בעיה ", היא אומרת.

כשזה קורה, תנו לגוף מנוחה. " כמה ימי הפסקה, הם דרך טובה לריפוי רירית הקיבה, כך שתוכלו לקלוט את כל החומרים המזינים הדרושים לכם ממזון, כמו גם לשחזר דפוסי שינה בריאים ולעזור לגוף להתאושש ", אומר כריסטי. כדאי גם לנסות יוגה. מחקרים מראים כי זה עשוי לעזור להעלות את רמות ה-GABA במוח, שגם עוזרים להפיג דיכאון ולהפחית חרדה ללא ההנגאובר. אומר כריסטי: "זו יכולה להיות דרך יעילה להפחתת התשוקה למשככי מתח פחות בריאים."

תרגום המאמר Running On Empty Bottles מאת Selene Yeager