אוקסידנט או רדיקל חופשי הינו כל חומר כימי, אטומי או מולקולרי, המורכב ממספר אי-זוגי של אלקטרונים, כלומר – חסר בו אלקטרון. רדיקל חופשי "ישאף" לאזן את עצמו ע"י השלמת האלקטרון שחסר לו באמצעות "תקיפת" אטומים שיש להם מספר זוגי של אלקטרונים ו'חטיפת' אלקטרון לעצמו, כך שאותם אטומים הופכים בעצמם לרדיקל חופשי השואף להשלים את האלקטרון החסר שלו מהאטומים הסמוכים לו.

רדיקלים חופשיים נוצרים כתוצאה מחשיפה לזיהום סביבתי, עישון, קרינה, שימוש בתרופות, אכילת מזון מעובד ו/או עתיר שומן ועוד. פגיעה מצטברת של רדיקלים חופשיים מובילה להתפתחות מחלות כרוניות כמו טרשת עורקים, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, אלצהיימר וסוגים שונים של סרטן.

חמצון הוא תגובה כימית שבה אלקטרונים עוברים מחומר מסוים לחומר מחמצן. תגובות חמצון יכולות ליצור רדיקלים חופשיים, שמתחילים תגובות שרשרת שפוגעות בתאי הגוף.
נוגד חִמצון(אנטי אוקסידנט או נוגד רדיקל חופשי) הוא חומר כימי בעל יכולות "חיזור" גבוהות, המקטין את קצב תגובות החמצון של חומרים אחרים בסביבתו. הוא מורכב מאטום עודף, המסוגל 'לתרום' אלקטרון משלו לרדיקל החופשי ובצורה זו לנטרל אותו ,כך שגם הרדיקל וגם החומר עצמו נשארים מיוצבים עם מספר זוגי של אלקטרונים.
נוגדי חמצון הם שם כולל לויטמינים, מינרלים ורכיבי תזונה צמחיים נוספים, המגנים על הגוף מפני ההשפעות המזיקות של רדיקלים חופשיים. נוגדי חמצון תורמים למניעת מחלות כרוניות, לעיכוב תהליכי הזדקנות ולשמירה על מראה בריא וצעיר. בנוסף, מעודדים נוגדי חמצון את פעילות מערכת החיסון ומשפרים את מעבר החמצן בגוף.

על אף שתגובות חמצון הכרחיות לחיים, הן יכולות גם להזיק. לכן, לצמחים ולבעלי חיים יש מערכות מורכבות של נוגדי חמצון מסוגים שונים. רמה נמוכה של נוגדי חמצון, או פעילות של מעכבי האנזימים של נוגדי החמצון, תפגע בתאים או תהרוס אותם. הזדקנות של יצורים חיים מתרחשת, בין השאר, עקב ההתקפה המתמדת של מחמצנים על מולקולות התא; לנוגדי החמצון, לפיכך, השפעה מאריכת חיים.
השימוש של נוגדי חמצון בפרמקולוגיה נחקר רבות, בעיקר כטיפול בשבץ מוחי ובמחלות של ניוון עצבי.

ההשלכות של נזק חמצוני

א. מחלות ניווניות:
כאשר תא של איבר נפגע מרדיקל חופשי הוא נהרס ומפסיק לתפקד. ככל שיותר תאים באיבר מסוים ייפגעו, תפקוד האיבר יתנוון עד למצב כשל מלא. כל התאים בגוף "מותקפים", אך האיבר החלש ביותר בגוף עלול לקרוס ראשון.

ב.דלקות:
על פי רוב, הנזק החמצוני מעורר תהליך דלקתי. עקב כך, מצבי דלקת שכיחים באיברים שניזוקו מרדיקלים חופשיים. דלקת בעורקים ובמפרקים, תשישות כרונית, דלקות בעור, במעי הגס, בריאות ועוד.
התהליך הדלקתי יעודד מצב בו דלקת פשוטה כגון חבלה במפרק תחמיר לדלקת חמורה ולא תתרפא.

ג. מקור לגידולים:
כאשר המטען הגנטי של התא נפגע, שכפול התא יגרום ליצירת מוטציה שבמקרה הטוב תושמד ע"י המערכת החיסונית וכאשר גם זו פגועה, תגרום להיווצרות גידול סרטני.
האיבר החלש ביותר בגוף יהיה הראשון שיקרוס תחת המתקפה של הרדיקלים במלחמה מתמשכת זו ואחריו יקרסו שאר האיברים.

ד. בעיות קוסמטיות:
כאשר תאים של עור מותקפים ברדיקלים חופשיים, מבנה התא שלהם נהרס. כאשר מדובר בגיל צעיר, התאים מתחלפים ומתחדשים במהירות אך עם השנים יופיעו קמטים בתאוצה על העור, בעיקר על עור הפנים.

הגורמים לנזק החמצוני
שתי המערכות הגדולות בגוף לייצור רדיקלים חופשיים הן מערכת הנשימה ומערכת העיכול:
מערכת הנשימה קולטת חמצן מבחוץ, שורפת אותו בתהליך חמצוני כך שהוא יכול להיספג בדם ולאפשר לנו חיים.
מערכת העיכול קולטת מזון מבחוץ, מעכלת ומפרקת אותו ושורפת אותו בתהליך חמצוני ההופך את הקלוריה לאנרגיה המניעה את הגוף.

הסביבה הטבעית שלנו עשירה בחמצן וכתוצאה מכך גם ברדיקלים חופשיים הגורמים לתהליך חמצוני. תהליך זה משפיע על גופנו לאורך השנים גם מבלי שנעשה דבר, והוא הגורם להזדקנותנו הטבעית.

כל תופעה הקשורה לקרינה – חשיפה לשמש, מכשירים אלחוטיים, קווי חשמל ואנטנות סלולריות, מכילה אטומים בעלי מטען אנרגטי התוקף את גופנו ברדיקלים חופשיים.
כל תופעה הקשורה לזיהום אוויר, הנוצר בתהליך של שריפה, טעונה ברדיקלים חופשיים. זיהום זה נגרם מכלי תחבורה שונים, ממפעלי זיקוק, עישון, טיגון ובעצם, כל עשן הנישא באוויר.

חלק מהמזון אותו אנו צורכים "עשיר" ברדיקלים חופשיים: בשר צלוי "על האש" וכל מזון אחר הבא במגע עם עשן עלול להיות מצבור ענק של רדיקלים חופשיים.

אחת מהאינדיקציות הטובות ביותר להערכת בריאותו של האדם הוא מדידת ערכי האנטי-אוקסידנטים בגופו. כאשר גוף האדם עמוס ברדיקלים חופשיים וחסר באנטי-אוקסידנטים, מתחיל נזק חמצוני להתהוות בגוף. כאשר המצב מאוזן או שיש יתרון לאנטי-אוקסידנטים, הגוף יהיה חיוני ובריא.

באופן תיאורטי, ניתן להיחשף לרדיקלים חופשיים ולא להינזק, בתנאי שמאגר האנטי-אוקסידנטים בגוף יהיה שווה לכמות הרדיקלים. בפועל, מדובר במצב לא אפשרי.
התזונה שלנו לא מסוגלת להכיל כמות כה גדולה של אנטי-אוקסידנטים, גם אם לוקחים בחשבון כמויות ענק של תוספי מזון. למערכת העיכול יש יכולת ספיגה מוגבלת.

דרכים לצמצום הנזק החמצוני

צמצום הערך הקלורי של כמויות המזון: חיסכון קלורי בלבד ולא על חשבון איכות התזונה.

מומלץ לצרוץ מזונות עשירים באנטי אוקסידנטים כמו: פירות יער, רימונים, ענבים, שזיפים, תפוזים, אננס, קיווי ואשכולית. פלפלים, כרוב סגול, פטרוזיליה, ארטישוק, כרוב ניצנים, תרד, ג'ינג'ר וסלק. סויה, שעועית פינטו (מנומרת), אגוזי פקאן, אגוזי מלך, אגושי לוז וגרעיני חמניות. שעורה, דוחן, תירס ושיבולת שועל. ציפורן, קינמון ואורגנו.

יש להתרחק ממקור עשן, גם באוויר וגם במזון. כל מזון שנספג בו עשן או שנוצר בתהליך שריפה – עשיר ברדיקלים חופשיים.

יש להימנע ככל האפשר ממזון תעשייתי ובמיוחד מצריכה של מאכלים שטוגנו בשמן עמוק, כיון שתהליך השריפה של השמן מעמיס עליו כמויות גדולות של רדיקלים חופשיים.

כאשר מטגנים בבית בשמן צמחי, מומלץ להקפיד להשתמש בשמן עמיד בטמפרטורות גבוהות (שמן קנולה ושמן זית) ולא לטגן על אש גבוהה על מנת שלא לשרוף את השמן.

שימו לב לזמן החשיפה לשמש, בנוסף לשימוש באמצעי ההגנה.

השתדלו להמעיט בחשיפה לצילומי CT, רנטגן וכדומה, אל תבקרו במכון שיזוף והגבילו ככל הניתן זמן חשיפה למכשירים אלחוטיים. התרחקו ממכשירים מפיצי קרינה גבוהה כמו שנאי חשמל, מכשיר טלוויזיה ומטענים למכשירים אלחוטיים. העדיפו לעבוד מול מסך LCD – דק ולא CRT הרגיל ומפיץ הקרינה.

הקפידו לצרוך מים מינרלים או מים שעברו סינון של מערכת אוסמוזה הפוכה (היחידה שמסוגלת לסנן מתכות מהמים).

במבנים הנמצאים מתחת לאדמה כגון במקלטים או במבנים העשויים מבטון (כגון חדר ממוגן) יש סבירות גבוהה לגז ראדון – זהו גז טבעי הנפלט מהאדמה אך בעל מטען אנרגטי רדיואקטיבי. יש להמנע משהייה במקומות כאלו או למצוא פתרון מתאים לבעייה.

וודאו שאינכם נחשפים לאבק מינרלי כמו סיבי אזבסט או צמר סלעים וכדו'. סיבים אלה מכילים ברזל והם חודרים דרך מערכת הנשימה וגורמים לייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים.

עסקו בפעילות גופנית מתונה: פעילות גופנית מאומצת מגבירה מאד את ייצור הרדיקלים החופשיים בגופנו, עקב שימוש אינטנסיבי במערכת הנשימה.
ספורטאים העוסקים באימון אירובי מאסיבי כגון ריצה יומיומית ארוכה של שעה או יותר, חייבים להתחשב בנושא הנזק החמצוני הנגרם לגופם ובמיוחד אם הם עוסקים בספורט דרך קבע.

השתדלו להיות רגועים: לחץ נפשי יומיומי מסיבי ותדיר לאורך שנים, גורם לנזק חמצוני מובהק.

המעיטו בנטילת תרופות: כל תרופה שאתם צורכים לגופכם גורמת לנזק חמצוני כלשהו, כיון שהגוף משקיע מאמצים בניטרולה ובהפרשתה מחוץ לגוף. מאמץ זה מתבטא בתהליך הקשור לחילוף חומרים המייצר רדיקלים חופשיים.

ורד פלגי מזור, אנדיור,