מה עובר במוחם של ספורטאי סבולת ?

"מתינות משעממת אותי", אומר דין קרנזס, שהשלים 50 מרתונים ב -50 מדינות, 50 ימים רצופים וכתב על החוויה בספר חדש, 50/50. כיום, הוא מנסה להיות האדם הראשון שאי פעם השלים את חמשת מרוצי המדבר הגדולים בעולם בתוך שנה אחת. "כשסיימתי מרתון, חשבתי לעצמי, שאני יכול להגיע רחוק מזה. "רציתי לחקור לא רק את הגבולות הפיזיים שלי, אלא גם את הגבולות הנפשיים שלי. "

אישיות מסוימת בדיוק כפי שספורטאי סבולת נוטים להיות בעלי מבנה גוף מסוים (רזה, לא גבוה מדי), לרבים יש גם מאפייני אישיות משותפים, אומרת ג'ני סוסר, פסיכולוגית בריאות קלינית המתמחה בפסיכולוגיה של הספורט, במרכז לרפואת ספורט נשים. תכונות אלה כוללות התמדה, סקרנות אינסופית, חוסר פחד כשמדובר בכישלון ותעוזה.

התמדה היא קריטית ומאפשרת לדבוק באימונים שאינם מתפשרים, למרות העבודה שמחכה במשרד או תחושת הכאב והעייפות. היתרונות של אימונים יומיים, אינם רק במוכנות פיזית ביום הגדול, אלא לתת את התחושה שנעשה הכול כדי לעמוד באתגר, אשר בסופו של דבר מתורגם כביטחון על קו הזינוק, אומרת סוסר. ספורטאי סבולת מצליחים, צריכים לדעת איך להתמודד ולהתגבר באופן פסיכולוגי על כאב, במהלך אירועים. רוג'ר ליטל, מנכ"ל Spire Corp. )SPIR ) וטריאתלט ותיק, השתתף באליפות העולם לטריאתלון ארוך באלמרה, הולנד, ונתקל בקיר ענק.

הוא שחה 5 ק"מ ורכב על אופניו 122 קילומטרים במסלול חם, עם רוחות והחל להרגיש חולה. לאחר שסיים את הרכיבה, הוא עשה את הצעד הראשון של ריצת 32 ק"מ והגדיר את מה שהוא מכנה, שיא חדש של "כאב אישי". למרות שלקח לו 10 שעות לסיים את התחרות, הוא לא וויתר – זה לא האופן שהוא רואה את עצמו כספורטאי.

"אתה נכנס לספורט ומדבר על זה כל כך הרבה, שאתה בסופו של דבר יוצר תמונה שאתה חייב לחיות בה", אומר ליטל. "אתה לא יכול להגיד, 'עובר עלי יום רע".

טיפול בכאבים ספורטאי סבולת משתמשים בשיטות הסחת דעת כדי להתגבר על מכשולים וכאבים. סוסר מייעצת להתמקד בטכניקת הספורט ולספור צעדים, או להשתעשע במשחקים. במהלך השחייה באיש הברזל, בעוד ויטמן מנסה להימנע מלקבל בעיטות, הוא מנה את התנועות שלו וניסה לחשוב על שיר במוחו, כדי לשמור על הקצב.

"זה יכול להיות קצת כמו משחק פינג פונג – זה סוג של הסחת דעת שלעולם אינה 100%", אומרת סוסר. "אבל אם אתם יכולים להסיח את תשומת ליבכם מספיק, תוכלו לעבור את המכשולים."

התמודדות עם כישלון במקרה שנאלצים לפרוש, ספורטאי סבולת יודעים גם להתמודד עם כישלונות. קרנזס נזכר שבשנת 1995, התעלף בערך במחצית הדרך באולטרא מרתון הראשון שלו , 217 ק"מ דרך עמק המוות Death Valley, באמצע הקיץ. החוויה ריסקה אותו, שכן במשך שישה חודשים הוא התכונן למרוץ. מאוחר יותר הוא הבין שהבעיה לא הייתה בהכנה, אלא חוסר גמישות נפשית.

בשלב מוקדם, הוא שתה מים שאינם מיועדים לשתייה ומהר מאוד הרגיש רע. במקום להאט ולתת לגוף להתאושש, הוא דחף את עצמו כדי לעמוד בקצב – החלטה שעלתה לו בסיכוי לחצות את קו הסיום. אבל הניסיון דחק בו להגיע לאותה תחרות, שנה מאוחר יותר.

"אם אינכם דוחפים את עצמכם לכישלון" קרנזס אומר, "אינכם יודעים כמה רחוק תגיעו."

תרגום המאמר Inside The Endurance Athlete's Mind מאת Allison Van Dusen