לפני מספר שנים, יצא דוד ניימן ללמוד על רצי מרוצי סבולת בתחרות ה Western States 100, שנערך מדי שנה בהרי סיארה נוואדה של קליפורניה. מנהלי המירוץ ביקשו מניימן, פיזיולוג מוערך ומנהל המעבדה לביצועים אנושיים בקמפוס המחקר בצפון קרוליינה, לההתבונן על הלחצים הנגרמים לגופם של המשתתפים מהמרוץ. ניימן ורשויות המרוץ ציפו כי מרחק קיצוני וגובה ישפיעו על המערכת החיסונית והשרירים של הרצים וכך היה. אבל אחד הממצאים האחרים של ניימן הפתיע את כולם. לאחר בדיקת פעילות הדם בגופם של הרצים, הוא קבע כי חלק מרצי האולטרא מרתון הפיגו בעצמם את המתחים הפיזיולוגיים שלהם בצורת טבליות. רצים אלו, אשר לפני ובמהלך המרוץ נטלו איבופרופן (אדקס, אדויל, אטופן ושות´), הראו באופן ניכר יותר דלקות וסימנים אחרים אשר מאפיינים תגובה גבוהה של המערכת החיסונית לאחר מכן, מאשר הרצים שלא נטלו נוגדי דלקות. הרצים אשר השתמשו באיבופרופן גם הראו סימנים של פגיעה קלה בכליות, לפני ואחרי המירוץ, וכן אנדוטוקסמיה ברמה נמוכה – מצב בו חיידקים זורמים מהמעי למחזור הדם.
ממצאים אלו הטרידו, אומר ניימן, בעיקר מאחר ש"לא היה מדובר במיעוט מכלל הרצים. שבעה מתוך עשרה רצים נטלו איבופרופן לפני וברוב המקרים במרווחים קבועים לאורך כל המירוץ, הוא אומר. "היה שימוש נרחב ומעט מאוד הבנה של התוצאות". ספורטאים בכל הרמות בענפי הספורט השונים נשבים בידי משככי הכאבים שלהם. במחקר שפורסם ב 2009 בכתב העת הבריטי לרפואת ספורט נמצא כי בתחרות הטריאתלון של האיירונמן בברזיל בשנת 2008, כמעט 60 אחוזים מהרצים דיווחו על שימוש במשככי כאבים אנטי דלקתיים שאינם סטרואידיים (או NSAIDs הכולל איבופרופן) בשלב כלשהו במהלך שלושת החודשים לפני האירוע, וכן במהלך המירוץ עצמו. במחקר אחר, כ 13 אחוזים ממשתתפי מרתון ניוזילנד בשנת 2002 נטלו NSAIDs לפני המרוץ. מחקר שבדק שחקני כדורגל איטלקיים מקצועיים, מצא כי 86 אחוז נטלו נוגדי דלקות בעונת 2002-2003. מבט מקיף על החומרים המותרים לשימוש על ידי שחקנים במהלך טורנירי גביע העולם של גברים בשנים 2002 ו 2006, מצא כי יותר ממחצית שחקנים העלית נטלו NSAIDS לפחות פעם אחת במהלך הטורניר, ויותר מעשרה אחוז מהם, נטלו לפני כל משחק. "עבור ספורטאים רבים, נטילת משככי כאבים הפכה לטקס" אומר סטוארט וורדן, פרופסור המנהל את מחקר התרפיה הפיזית באוניברסיטת אינדיאנה, שחקר בהרחבה את ההשפעות הפיזיולוגיות של התרופות. הם שמים על בגדי הספורט או על נעלי הריצה שלהם כמה כדורי אדוויל. "זה כמו ממתק" או ויטמין I, כך ספורטאים מסוימים מתייחסים לאיבופרופן. מדוע ספורטאים רבים נוטלים משככי כאבים בתדירות גבוהה? אחת הסיבות השכיחות ביותר שצוטטו מטריאתלטים בברזיל היתה "מניעת כאב." באופן דומה, כאשר רצים מארצות המערב נשאלו, רובם ענו לחוקרים כי "הם חשבו שהאיבופרופן יעזור להם להתגבר על הכאבים וחוסר הנוחות במהלך המירוץ," אומר ניימן, "וגם ימנע כאבים לאחר המירוץ." אבל ממחקר עדכני ביותר על השפעות פיזיולוגיות של איבופרופן ו-NSAIDs אחרים עולה כי לתרופות למעשה, ישנה השפעה הפוכה לחלוטין. במספר מחקרים שנערכו הן בשטח והן במעבדות ביצועי האדם בשנים האחרונות, ה NSAIDs לא הפחית את הכאב במהלך פעילות, או הוריד את כאבי השרירים מאוחר יותר. "העמדנו חוקרים בתחנות המים" במהלך ה Western States 100, ניימן אומר, אשר שאלו את הרצים איך שעות המאמץ עוברות עליהם. "לא היה שום הבדל בין הרצים שנטלו איבופרופן לבין אלו שלא נטלו. אז משככי הכאבים לא הועילו בהפחתת הכאב במהלך המירוץ הארוך, הוא אומר, ולאחר המרוץ, הרצים שנטלו איבופרופן דיווחו על כאבי רגליים שהיו באותה עוצמה כמו לאלו שלא השתמשו בתרופות. יתר על כן, וורדן ושאר החוקרים גילו בניסויי מעבדה על רקמות חיות, כי NSAIDs למעשה האט את התאוששותן של פציעות שרירים, גידים, רצועות ועצמות. "NSAIDs עובד על ידי דיכוי ייצור של פרוסטגלנדין" החומרים המעורבים בכאב וכמו כן ביצירת קולגן, אומר וורדן. קולגן הוא אבן היסוד של רוב הרקמות. פרוש הדבר, פחות פרוסטגלנדין משמע פחות קולגן, "דבר אשר מעכב את התאוששותן של רקמות או עצמות פצועות" אומר וורדן, לרבות קרעים זעירים וטראומות אחרות אשר עלולות להתרחש בשרירים וברקמות לאחר אימון מאומץ או מרוצים. משככי כאבים גם מקהים את תגובת הגוף לפעילות גופנית ברובד עמוק יותר. בדרך כלל, המאמץ של הפעילות הגופנית מפעיל מסלול מולקולרי מיוחד אשר מגביר את הקולגן, ומוביל בסופו של דבר, ליצירת עצמות צפופות ורקמות חזקות יותר. אם " לוקחים איבופרופן לפני כל אימון, מפחיתים את התגובה לאימון" אומר וורדן. העצמות לא יהיו צפופות והרקמות לא יתחזקו כפי שהן אמורות. הם עלולים להיות פחות מסוגלים לעמוד במאמץ של האימון הבא. בעיקרו של דבר, התרופות שנוטלים הספורטאים כדי להפחית את הסיכויי לכאב עלולות להגביר את הסיכויים לכך שבסופו של דבר הם יסיימו פצועים וכואבים. הדבר העסיק ביותר את החוקרים המודאגים. וורדן כתב במאמר המערכת של השנה, באתר האינטרנט של כתב העת הבריטי לרפואת ספורט, כי "אין כל אינדיקציה או הרציונל לשימוש הנוכחי המניעתי של NSAIDs על ידי ספורטאים, והפיכת השימוש לטקס מהווה שימוש לרעה." מתי, אם כן, איבופרופן ומשככי כאבים אנטי דלקתיים אחרים מוצדקת? "כאשר יש דלקת וכאב מפציעה אקוטית," אומר וורדן. "במצב זה, ה NSAIDs יעילים מאוד. אבל לקחת אותם "לפני כל אימון או כל משחק זו טעות."
המאמר Phys Ed: Does Ibuprofen Help or Hurt During Exercise ? מאת TARA PARKER-POPE תורגם מהניו יורק טיימס. |
Leave A Comment