רן שילון ואוהד רפאלי בשיחה על תחרויות איש ברזל כאורח חיים

תחרות ה-IRONMAN היא תחרות ארוכה
תחרות ה-IRONMAN דורשת הכנה ארוכה
תחרות ה-IRONMAN אינה תחרות קשה
וכל אחד יכול לסיים תחרות שכזו

לקראת סוף עונת תחרויות איש הברזל של 2015, הגיע הזמן לחשבון נפש קטן, מי הם האנשים המשתתפים בתחרויות אלה ומי הם האנשים שמתחרים בתחרויות אלה? האם לכולם אותן מטרות והאם כולם משיגים את מטרות אלה?

חזרתי לא מזמן מתחרות איש ברזל של אוסטריה. כנראה התחרות המהוקצעת והממוסחרת ביותר בסדרה זו מחוץ ליבשת אמריקה, תחרות גדולה, מאורגנת כמו שרק האוסטרים יודעים לארגן, וכמובן שלב התחרות הינו איזור הקניות הגדול והעמוס לעייפה – האקספו ובמרכזו, הביתן אדיר המימדים של המותג (המאוד מסחרי) העונה לשם IRONMAN. במשך ימים רבים, עומדים מאות רבות של מתחרים ובני משפחותיהם בתורים הארוכים של חנות המותג IRONMAN. כולם רוכשים מכל הבא ליד, מבגדים הנושאים את שם המותג (לשווא) ודרך בגדים למלווים, לילדים (למאהב\ת בבית) ועוד.

למי שנמצא שם, קצת קשה להיזכר מהי המטרה האמיתית שלשמה התכנסנו, או שלא… אולי בעצם כל הבלגן הוא דרך לגרום לנו לרכוש יותר? איפה התחרות בתוך כל הבלגן הזה? האם נשארה לה חשיבות? האמת נמצאת באיזשהו מקום באמצע.

התחרות הראשונה בה השתתפתי, אליפות ארה"ב, IRONMAN Lake Placid בשנת 2000, היה בה אקספו. הוא היה בגודל של גזיבו בגודל של 3 מטרים על 3 מטרים וכלל ציוד טכני וחולצת טריקו אחת או שתיים עם לוגו המותג (הצעיר אז). כמובן שלא העזתי לרכוש כלום עד שלא סיימתי את התחרות. ביום שאחרי נשארה חולצת טריקו אחת ויחידה (התלויה עד היום בארון הבגדים שלי), וזהו.

אנשים מתאמנים לקראת התחרות הזו ממספר רב של סיבות, חלקן מסיבות פנימיות וחלקן מסיבות חיצוניות. אמנה חלק מהן, כאשר אני מתעלם לחלוטין מאותם מתי מעט, שהם המתחרים על מנת להשתפר ולנצח:

מטרות חיצוניות:
לרוץ לספר לחבר'ה – מזמן נכתב על התחרות הזו, שמורכבת מ – ענפים: שחייה, אופניים, ריצה והתרברבות (למשך כל החיים).
קעקוע (כדי שכולם יראו)

מטרות פנימיות:
להוכיח לעצמי שיכול – מה שטוב לתחרות אחת ודי
לנהל אורח חיים בריא המאפשר לי לנסוע למקומות אחרים כל שנה ולהיות חלק מהמפעל האדיר הזה

רוב המשתתפים שהכרתי, ממקומות אחרים בעולם, שייכים לקבוצה הרביעית, עבורם התחרות היא רק התירוץ לקום בבוקר ולהתאמן, היא החופשה השנתית שלהם במקומות אקזוטיים בעולם. עבורם התחרות אינה התחרות ובטח לא האקספו והמותג, אלא אורח החיים שלהם. להם כלל לא אכפת אם סיימו את התחרות אחרי 10, 12, או 15 שעות, ולרובם אין כלל מושג בכמה תחרויות כאלה כבר התחרו ומהו ה PB (Pesonal Best) שלהם. הם נסעו השנה לאוסטריה, בשנה הבאה יבקרו בדרום אפריקה ומשם לאוסטרליה וכולי.

מהי הסיבה שאתם מתאמנים ל-IRONMAN?