דיווח ראשון של רן שילון מסרי לנקה

הגענו לכאן ביום חמישי בצהרים היקאדואה היא עיירה קטנה לחופו של האוקינוס ההודי הנמצאת כ 100 ק"מ דרומית לקולומבו, עיר הבירה של סרי לנקה, מה שאומר שהנסיעה ארכה כחמש וחצי שעות מהשדה, כולל שתי עצירות – פעם אחת לתקן פנצ'ר והשנייה.. לתקן את המנוע של הטויוטה החבוטה בה נסענו אנחנו קבוצה של 5 “בנים מבוגרים" בשנות ה 40, 50 וה 60 כשהמכנה המשותף לכולנו הוא האהבה שלנו לגלישת גלים.

סיפורי "המלחמה" פרושים מהוואי ודרך קוסטה ריקה ועד המלדיביים – גלים מדהימים, חופים קסומים ו.. מקומיים שלא נותנים להכנס למים. כן, זוהי האוירה של הגלישה בכל מקום בעולם. לי אישית לא נתנו לגלוש מאוסטרליה ועד הוואי כשנוסעים לחופשה כזו חולמים על ים "זכוכית" חלק ושקט שממנו מתרוממים גלים גדולים ומסודרים, כאלה ש"אין לנו בארץ" בפועל, מאז שהגענו, התנאים לא ממש טובים. גולשים ומתלוננים, מתלוננים וגולשים.

לשמחתי, נמצא איתי כאן אורן (בועז), כך שיש לי בן זוג לריצות מזג האויר כאן נהדר. לא חם ולא קר, וגם הלחות הגבוהה לא ממש מפריעה. אנחנו משכימים בבוקר ויוצאים לריצות ארוכות בדרכים לא דרכים, בין מטעי קוקוס לבין שדות אורז, דרך כפרים ולאורך החופים הזהובים. רצים וחולמים על גלים מושלמים

שבת בבוקר, אנחנו כבר אחרי ריצה של שעה וחצי והקבוצה נכנסה לים. אני עוד מקווה שהרוח קצת תרד כדי שאפשר יהיה להנות מהגלים בינתיים, פשוט שקט ושלווה אני יושב בקומה השנייה של ה guest house של ממבו, היושב קו ראשון לים. הגלים נשברים לא יותר מ 20 מטרים לפניי. שקט ושלווה. מתי כבר יעלו הגלים?

תוספת אחרי שעתיים – הים עלה ומאסיבי גלשנו קצת ועכשיו מחכים שהרוח תרד כדי שנוכל להכנס עוד

רן שילון סרי לנקה