לפני כשנתיים יצאנו לרכיבה שהחלה בצומת להבים, משם טיפסנו לערד, ירדנו לים המלח ( ב 25 דקות ) וחזרה. הטיפוס לערד היה הרבה פחות מאיים ממה שמחשבנו. ההפתעה שחיכתה לנו למעלה היתה גדולה – רוח פנים "חמימה ונעימה" ( 35 מעלות ולמעלה מ 30 קמ"ש של רוח פנים ). בשלב הזה כולם כבר היו עייפים ולכן "הסבירו" שכמאמן כדאי שאוביל. אותם 45 ק"מ שערכו כשעה וחצי גמלו אותי לחלוטין מהפחד מפני הרוח.

זו הייתה הדרך שלי להיגמל. אשתדל להציע דרכים קלות יותר:

• The wind is your friend – קודם כל החלק המנטלי. ההתמודדות מול הרוח קשה מכיוון שהיא לא נגמרת. חישבו מחשבות חיוביות ( איך אתחזק, איזה כיף "הבריזה הקלילה", במסע המסכם היה לי יותר קשה וכול.. )
• טכניקה – אין טעם לריב, הרוח תנצח. אז, שלבו גיר נמוך יותר וסובבו רגליים בקצב גבוה יותר. אם קצב הרגליים הרגיל שלכם הוא 85 – 95 סל"ד, עלו ל 100 – 110 סל"ד
• אירודינמיות – זה הזמן לשבת נמוך. אין טעם לשמש כמפרש
• רוגע – נסו להרגיע את פלג הגוף העליון, שחררו כתפיים ורכזו את כל האנרגיות שלכם ברגליים

אחד ממתאמני טוען שרוח גב זו בכלל אגדה אורבנית
בהצלחה
רן שילון
מאמן ויזם endure.co.il