מחקר שנערך לאחרונה על ידי מדענים באוסטרליה מצא כי שלושה ימים בלבד, של אכילת תזונה עתירת קלוריות עלולים להוביל לעליית הסוכר בדם ועמידות לאינסולין, ופוטנציאל להגדלת הסיכון לסוכרת מסוג 2.
מחקר אחר שפורסם ב Journal of Physiology מציע מענה אמין ופשוט: ריצה או רכיבה לפני ארוחת הבוקר. תוצאות המחקר מראות כי פעילות גופנית בבוקר, לפני האוכל, מפחיתה משמעותית את ההשפעות השליליות של אכילת יתר (כפי שרובנו חווים בחגים).

לצורך המחקר, חוקרים מבלגיה גייסו 28 גברים צעירים, בריאים ופעילים והחלו להעמיס אותם בתזונה לגמרי ירודה, המורכבת מ 50 אחוזי שומן וב – 30 אחוז יותר קלוריות, ממה שנהגו לצרוך הנחקרים. חלק מהגברים הסכימו לא לבצע פעילות גופנית במהלך הניסוי. השאר חולקו לאחת משתי קבוצות אימון שונות.
משטרי הקבוצות היו זהים ומתישים. הגברים התאמנו בבקרים, ארבע פעמים בשבוע, בריצה ורכיבה על אופניים בעצימות מאומצת. שני אימונים נמשכו 90 דקות בעוד שהשאר, שעה. כל האימונים היו בפיקוח, ולכן ההוצאה האנרגטית של שתי הקבוצות היתה זהה.

שגרת הבוקר שלהם, לעומת זאת, לא היתה זהה. בקבוצה אחת אכלו ארוחת בוקר גדולה ועשירה בפחמימות לפני פעילות גופנית וכן המשיכו להעמיס פחמימות במהלך האימון, בצורה של משקה אנרגיה.
הקבוצה השנייה החלה באימון ללא ארוחת בוקר, רק שתיית מים במהלך האימון. הם התאפקו עם ארוחת בוקר לשלב מאוחר יותר באותו בוקר, שחשוב לציין היתה זהה בכמות הקלוריות לקבוצה הראשונה.

הניסוי נמשך שישה שבועות ובסופו, הקבוצה שלא התאמנה, כצפוי עלו בצורה ניכרת במשקל, בממוצע של יותר משישה קילוגרמים. כמו כן, הם פיתחו גם עמידות לאינסולין – השרירים שלהם כבר לא הגיבו טוב לאינסולין ולא נוצרה משיכת סוכר (גלוקוז) ממחזור הדם ביעילות – הם החלו לצבור שומן עודף בתוך ובין תאי השריר. מצב זה של עמידות לאינסולין ושומן בשרירים, מבחינה מטבולית אינו בריאא ומהווה סימן מקדים למחלת הסוכרת.

הגברים שאכלו ארוחת בוקר לפני פעילות גופנית גם כן העלו במשקל, אם כי רק כמחצית מקבוצת הביקורת. גם הם הפכו ליותר עמידים לאינסולין וצברו כמות גדולה של שומן בשרירים.

רק הקבוצה שהתאמנה לפני ארוחת הבוקר לא העלתה כמעט במשקל ואנשיה לא הראו סימנים של עמידות לאינסולין. הם גם שרפו את השומן שצרכו ביעילות רבה יותר. "הנתונים הנוכחיים שלנו," עורכי המחקר כתבו, "מצביעים על כך שאימונים במצב של צום, יעילים יותר מאשר פעילות גופנית במצב של העמסת פחמימות שמעוררת סבילות לגלוקוז בדיאטה עתירת שומן."

הסיבות לכך אינן מובנות לחלוטין, אולם המחקר מצביע לעבר מספר הסברים מסקרנים. כפי שכבר ידוע זה זמן מה, פעילות גופנית במצב צם (אפשרי בדרך כלל רק לפני ארוחת הבוקר), מאלצת את הגוף לשרוף אחוז גבוה יותר של שומן ליצירת "דלק" במהלך פעילות גופנית נמרצת, במקום להסתמך בעיקר על פחמימות. כאשר שורפים שומן, מן הסתם לא אוגרים אותו בשרירים. ב"מחקר שלנו, רק הקבוצה שצמה הראתה התאמה מטבולית מועילה, שבסופו של דבר עשויה להגביר את מחזור חימצון חומצת השומן" אמר פיטר אספל, פרופסור המרכז לחקר פעילות גופנית ובריאות באוניברסיטה לאובן הקתולית בבלגיה ומחבר בכיר של המחקר.

במקביל, קבוצת הגברים שהתאמנו בצום, הראו רמות גבוהות של חלבון שריר ש"אחראי להמריץ את האינסולין ולהעביר את הגלוקוז בשריר ובכך ממלא תפקיד מרכזי בוויסות הרגישות לאינסולין," אמר ד"ר אספל.

במילים אחרות, אימון לפני ארוחת הבוקר נלחם ישירות בשתי השפעות מזיקות ביותר של אוכל עתיר שומן, ותזונה עתירת קלוריות. ומעבר לכך, זה עזר לגברים להימנע מעלייה במשקל.

כמובן שיש הסתייגויות. פעילות גופנית על קיבה ריקה, אינה סבירה שתשפר את הביצועים במהלך האימון. בעזרת פחמימות קל יותר לשרירים העובדים לשרוף אנרגיה מאשר שומן, ולכן ספורטאים בדרך כלל אוכלים תזונה עתירת פחמימות.
החוקרים גם אינם יודעים אם את אותם יתרונות יהיו באימון בקצב נינוח יותר ופחות זמן, אם כי, על פי ליאוני היילברון, פרופסור באוניברסיטת אדלייד אוסטרליה, שחקר בהרחבה את ההשפעות של תזונה עתירת שומן וכתב פרשנות על המחקר הבלגי, "אני צופה שעצימות נמוכה טובה יותר מכלום."

לכן, על אף שזה פחות נעים, כוונו את השעון המעורר להעיר אתכם מספיק מוקדם, כדי לרוץ לפני ארוחת הבוקר. "זוהי המלצתי" ד"ר היילברון סיכם, "כדרך להיאבק בחגים", בעוגיות ועוד.

תרגום המאמר Phys Ed: The Benefits of Exercising Before Breakfast מאת  GRETCHEN REYNOLDS
הדפסה