מרתון פרארי מתקיים באזור טוסקנה שבאיטליה. מזה 21 שנים רצים כאלפיים נשים וגברים באחד האזורים המתויירים ביותר באירופה. המרתון נחשב למרוץ קטן משתתפים מחד, אך מאידך, מסלולו קורץ לרצים שהתנסו בעבר במרוצים גדולים. בקבוצתנו שהשתתפה במרתון ונציה, ברלין, לוזאן, אמסטרדם וברצלונה, החלטנו שהשנה נשתתף במרתון שמסלולו מגוון ומבנהו הטופוגרפי מתון, ובסיומו נוכל לקנח בשבוע טיול מעניין, מעשיר, מהנה וקולינרי.

המרתון נקרא Maratona d-Italia memorial Enzo Ferrari , על-שם מייסד עולם רכבי הפרארי. המפעל הענק ומסלולי הניסוי שוכנים בעיירה Maranello. נקודת הזינוק של המרוץ סמוכה למפעל ומלון מגורינו ממוקם מהעבר השני של הרחוב. בעיירה מתרוצצות מכוניות פרארי אדומות ושחורות בכל מיני מצבי גימור, ורעשי המנועים הנוהמים נשמעים היטב על מסלולי הניסויים.

אימונינו למרתון התקיימו בחודשי הקיץ ובהנחייתו של רן וצוות מאמניו, הושם דגש על חיזוק שרירי רגלינו (אוי… העליות המפרכות ביערות בן-שמן). אימוני האינטרוולים בעליות (שוב עליות) והריצות בקצבים השונים ( זון 1 עד 5 ), אמורים להכיננו באופן המיטבי לדבר האמיתי – המרתון.

יצאנו ביום ששי ה- 19 באוקטובר לאיטליה והתמקמנו במלון. כמובן שמיד ערכנו סיבוב הכרות עם דרכי הגישה מהמלון לנקודת הזינוק. המרחק כ- 10 דקות הליכה, כשבדרכנו אנו פוגשים חנויות עם כל מה שניתן לקנות מתוצרת פרארי, המחירים בשמיים. סימני אזור הזינוק כבר נמצאו במקום והפרפרים בבטן מתחילים לרחוש. ארוחת פאסטה וחיזוק של בשר וקצת יין ולמיטות. למחרת אנו נוסעים עם האוטובוס שלנו (ששכרנו לכל עשרת הימים לשהותנו בטוסקנה ובאומבריה) לאורך המסלול ומגיעים לנקודת הסיום בעיירה Carpi. אוהל הרישום מסודר ומאורגן ודוכני האקספו די צנועים ויקרים. בערב סועדים ארוחת פאסטה בריאה ומלאה ומקנחים בגלידה (מסורת של שנים). יושבים עוד מעט בלובי ומשוחחים על הכול ועל הריצה בעיקר. המתח וההתרגשות של הוותיקים והחדשים נותן את אותותיו.

יום ראשון ה- 21 באוקטובר, יום חגנו.

הזינוק בשעה 09:20 וחלקנו יוצא לנקודת הזינוק כ- 45 דקות לפני הזינוק להפקיד את בקבוקי האיזוטון. כ-30 דקות טרם הזינוק, לקול הכרוז ומוסיקה אנו יוצאים לריצת חימום על-מנת שנתחיל את הריצה בזון 2 ( הנחיית הרב הראשי ). המרוץ מוזנק בזמן ואנו יוצאים לדרך. מבצעים סיבוב בעיירה Maranello ויוצאים לכביש המוביל אותנו בינות שדות ושדרות עצים (כמו שהארופאים יודעים לעשות) שסימני הסתיו נותן אותותיו בצבעי עליו. כל 5 ק"מ ניצבת תחנת הזנה הכוללת בקבוקי מים, משקה איזוטוני (בנוסף לבקבוקים המסומנים שביקשנו להניח), בננות, פלחי תפוח, ג'לים (energika prego), קוביות סוכר וקוביות מלח. ממשיכים לרוץ ומגיעים לעיירה Formigine, תושבי המקום מעודדים אותנו בקריאות bravi ו- avanti וכד'. אנו מתקרבים לקילומטר ה- 19 ונכנסים לעיר המחוז Modena. סבוב בעיר ומעבר ברחבת ארמון המשמש בי"ס לקצינים. משני עברי מסלול הריצה ניצבים בשורה ובדום מתוח צוערים וצוערות במדים ססגוניים ומוחאים לנו כפיים בקצב. אירוע מרשים ומאד מרגש. ממשיכים עוד מעט, יוצאים מהעיר וחוצים את קו החצי. כעת נותר להגיע לקילומטר ה- 28 ולהתחיל את המרתון (הלא כן?! ). ממשיכים לרוץ בין שדות ושדרות במסלול השטוח ומתחילים להביט בשלטי הקילומטראג' (רן הציע לרוץ מקילומטר לקילומטר אך לי באופן אישי תמיד התחשבן בראש המרחק הנותר עד קו הסיום). בקילומטר ה- 30 עושה חשבון קצר שנותרו רק 12 ק"מ, כולה מהקאנטרי לפסי הרכבת של רישפון וחזרה. עוברים בעיירה Soliera וגם כאן מעט מעודדים מדרבנים אותנו. העיירה הבאה היא עיירת קו הסיום Carpi. כבר בקילומטר ה- 39 נשמע כהד קולו של הכרוז ומוסיקת הרקע. למרות העייפות המצטברת נכנס הגוף למעין מוד הגברה והסוף נראה מתקרב ו- בכיף. כניסה לעיירה ומעבר במספר "שערי ניצחון" ושמי מוכרז על-ידי הכרוז בשיבוש קל. הרגשת אושר עילאית וסיפוק רב מתפשטת בגוף ובנפש ובחיוך רחב אני פוגש את אשתי על קו הסיום.

עוד תקופה נפלאה של אימונים מפרכים וריצת מרתון מלאת חוויות מסתיימת, עם טעם של מרתון נוסף.

להלן תוצאותינו:

איל ב.ח – 3:07
ערן פ. – 3:07
ישי א. – 3:09
אלון ל. – 3:11
אבנר א. – 3:11
אלי ב. – 3:16
אריה ק. 3:16
איתן ש. – 3:20
אביב א. – 3:21
תמר א.א. – 3:21
דני ש. – 3:35
שי ל. 3:38
נועה פ. – 3:46
אורית ש. – 3:46
שי ר. – 3:54
גורדון ב. – 4:08
צביקה י. – 4:10
ערן ה. – 4:11
ליאת ב.ח. – 4:12
ניצה ל. 4:22
דפנה א. 4:50
יגאל א. – 4:55

ט.ל.ח.

לסיכום: מרתון כזה ודומיו עושים חשק למרתון הבא. ננוח מעט על זרי הדפנה ונתכנן את המרתון הבא.


צביקה, "רצי רעננה".