ורד פלגי מזור: כואב אבל תמשיכי

לפני שבועיים נזכרתי שיש לי יתרת זכות ב"מכבי טבעי", וחשבתי שלאור העובדה ששני הגברים של הבית נסעו לטיול אקסטרים בניו זילנד, אלך לי אני להתפנק קצת על מיטת הטיפולים המנחמת. את פניי קיבלה בחביבות מזרח אירופאית אוקסנה, וכשנכנסנו לחדר היא ציינה שלא כתוב בתיק שלי איזה טיפול בחרתי. היות ולכל ה"טיפולים" בהם התנסיתי אני מתייחסת באותה מידה של אהדה וחדווה, סיפרתי לה על המיחושים והכאבים שלי, רגליים, בעיקר שוקיים, בעיקר החלק התחתון של השוק. זהו.
אוקסנה קבעה נחרצות שמה שאני באמת צריכה הוא "עיסוי לספורטאים". אני מכירה היטב מסג' תאילנדי, שיאצו, דיקור סיני, אבנים חמות, עיסוי שוודי, עיסוי משולב, אבל "עיסוי לספורטאים", טרם.

אוליבר שאנטי חרישי ברקע (אחד מיוצרי מוסיקת הניו אייג' ועברייני המין הגדולים והמצליחים ביותר) ריח וניל פצ'ולי אהוב באוויר, אורות עומעמו, ואני בין סדינים צחורים ומעומלנים, מחכה שאוקסנה תחמם את ידיה הבשרניות, תטבול אותן בשמן ותוציא אותי לטיול בוקר מענג.

מה שקרה החל מהרגע בו היא שמה את קצות אצבעותיה על השוקיים שלי (אני מודה שביקשתי שתתחיל בשוקיים ותתמקד ברגליים) היה רחוק מאוד מלהיות עיסוי מפנק.

השרירים והגידים שלי נלושו, נחבטו, הוכו ושופשפו. האגודלים והמרפקים של אוקסנה נדחפו בכוח לנקודות שונות בגוף שלי, הרגשתי כאילו כל הגוף שלי הוא חבורות חבורות כחולות ומייסרות, ושהיא מגיעה באגרופיה, מרפקיה ומפרקיה עמוק לרקמות ולגובלנים, והנה עוד מעט תעשה ממני מעשה טלאים אחד עלוב ומיילל. שלא כמו עיסויים אחרים שכבר חוויתי, הפעם כל פגיעה היתה בול. רוצה לומר, לא חשוב אם זה שריר, רצועה, גיד או שערה בהם נגעה אוקסנה, הכאב היה בלתי נסבל.

אחרי חמש דקות ביקשתי רגע לסדר את הנשימה, והמטפלת הקשוחה בבגדי אחות רחמניה שואלת אותי אם להפסיק ואולי נעבור לליטופים, משהו שוודי, אפילו הודי. אבל לא. אני, יש לי כוח סבל, ואם בסופו של עינוי ארגיש חדשה, רעננה, משוחררת ונטולת כאב, אני לא מפסיקה. על משקל "פחות אבל כואב" של פוליקר אני אומרת לזהובת התלתלים "כואב, אבל תמשיכי". והיא ממשיכה. ואני ממשיכה להיאנח, להיאנק, לעיתים לשחרר צווחה לא מבוקרת. בקיצור, הבנתם, כמו שאמא שלי אומרת שמשהו ממש לא נעים פוקד אותה, חווייה.

כשהטיפול נגמר, אמרתי "תודה רבה" ואספתי את השאריות שלי ונסעתי הביתה. בבוקר קמתי לאימון ריצה, והכאב? הוא היה שם, ברור. לא עוזב גם אחרי שאוקסנה והמפרקים שלה ניסו בכל כוחם לסלקו. ואולי המטרה של העיסוי הזה לא הייתה בכלל סילוק או העלמה? אולי זה רק המצוקה שלי שהטעתה אותי לחשוב שאם באתי, שילמתי, רציתי והאמנתי, העיסוי הזה יקל על הכאבים, שלא לדבר על פתרון הבעייה בכלל.

אבל אני לא מוותרת כך בקלות. התיישבתי והתחלתי לקרוא. מה זה בכלל "עיסוי לספורטאים"? היה לי ברור שמה שחוויתי על בשרי (כמה כיף להשתמש בביטוי כפשוטו…) הוא אחר מכל העיסויים, ליטופים, נעימים שמכירה, אבל האם הוא באמת שווה יותר? משחרר יותר? יעיל יותר?

ברגעים כאלו, גם אם נדמה שאני ספקנית וצינית, לא כך הוא. כשכואב לנו משהו, גם הלב, אנחנו באמת מוכנים לנסות כמעט כל טיפול, כל עצה, גם אם הרציונליזם שלנו זועק געוואלד.

אני מבינה שמה שמכונה "עיסוי לספורטאים" הפך לחלק מתכנית האימונים של ספורטאים רבים, מקצוענים וחובבנים. מכוני ספא, קופות החולים, פיסיוטרפיסטים ומכוני כושר רבים מציעים "עיסוי לספורטאים" כחלק מתפריט העיסויים, והטיפול צובר פופולריות מרשימה מאוד.

"זה כואב", אומרים, "אולם, משוגע ככל שיישמע, זה כאב טוב".

באתר מושקע של "רפואה משלימה", תחת כותרת המאמר "במה שונה עיסוי כללי מעיסוי לספורטאים"? מצאתי את ההגדרה הבאה:

"למעשה "התפיסות" (צורות עיסוי) בעיסוי כללי ובעיסוי לספורטאים הן זהות, אולם יש הבדל בין טיפול באדם לא ספורטאי או אדם חולה לבין טיפול בספורטאי – בריא או חולה. אצל ספורטאים ישנן התקשויות והתכווצויות שרירים הנובעות מהמאמץ הגופני המושקע בפעילות ספורטיבית, ולכן בטיפול בספורטאים צריכים להשתמש ב"תפיסות" עמוקות יותר וחזקות יותר בכדי להגיע לאפקט הרצוי מהטיפול האורטופדי/המסאג' (מה גם ששרירי הספורטאים גדולים יותר הן בנפח והן במסה משרירי אדם שאינו ספורטאי).
ספורטאים שבחרו עיסוי המותאם להם כחלק מהמאמץ לשפר את הישגיהם ולהימנע מפציעות, נפגשים עם שילוב מגוון ורב של סוגי עיסויים שמתקבצים תחת כותרת זהה.

כשבאים לבדוק מהן הטכניקות העיקריות בהם משתמשים בעיסוי ספורטאים, עולם שלם נפתח בפנינו. עיסוי לספורטאים הוא בהחלט מונח מטרייה. עיסוי בסגנון שוודי של לחץ קל מבוצע על רקמת שריר לפני תחרות או מירוץ או להמרצת המערכת לאחר המאמץ הגדול. עיסוי עמוק יותר ואינטסיבי יותר, לא שונה מאוד מטיפול פיסיוטרפי שבדרך כלל אנו מקבלים כחלק מתהליך של החלמה מפציעה, מובטח במרכזי ספורט וחדרי כושר שונים כתחזוקה שבועית, עפ"ר כחלק מרוטינת אימונים רחבה יותר.

עיסוי רקמות עמוק לספורטאים הוא בהחלט חלק מפילוסופיית אימון שנשענת על האמונה שרצף אימונים עצימים יכול להביא ספורטאי רק עד לגבול מסוים ושזמן המנוחה והתאוששות הוא חשוב ומשמעותי לא פחות. במילים אחרות, יש יתרון משמעותי להתאוששות מהירה. תומכי העבודה על הרקמות העמוקות טוענים שטיפולים מסוג זה לוקחים את החשיבה צעד אחד קדימה, ולא רק שהם מאפשרים לגוף זמן מספיק להתאוששות, הם באמת מאיצים את תהליך הבנייה מחדש.

באחד ההסברים היותר מעניינים על עיסוי לספורטאים מצאתי משפט שהפתיע אותי מאוד, בו טוען מעסה מנוסה שבמטרה להקל על התחדשות השריר "אנחנו מדליקים בכוונה את הרקמה במטרה להאיץ את יכולת הגוף לרפא את עצמו".

המשפט הזה עשה לי דז'ה וו אכזרי במיוחד. כשבני הצעיר היה בן שלוש, הוא נדבק ב"גזזת" מכלב. מדובר במחלת עור פטרייתית שגורמת לבהרות בעור וקרחות בראש. הילד נראה כמו קרובי המשפחה שלי שירדו מהאונייה וקיבלו די.די.טי במקום קונפטי צבעוני. הלכנו לרופאת הילדים שאמרה שרק נטילת כדורים במשך שלושה חודשים תמגר את הרעה. לא אהבנו את גזר הדין, והלכנו, לראשונה בחיינו להומואיפטית, שאחרי שדיברה איתנו במשך יותר משעה נתנה כדורים קטנטנים, רמדיס, שמטרתם הייתה להביא את המחלה לשיא, ומשם הגוף כבר אמור לדעת איך להתמודד עם זה ולרפא את עצמו, כמובן. הבן שלי כנראה לא ממש הקשיב, הגוף שלו לא ממש הבין, ולמחרת הילד היה מודלק כמו יערות אוסטרליה. אכן הגענו לשיא, אבל את המשך הטיפול קיבל על עצמו בחיוך ובכעס חרישי צוות חדר המיון בתל השומר.
בכל מקרה, אותו מעסה אמריקאי, כך נדמה לי, טוען שהוא משתמש גם במה שהוא מכנה "שחרור אקטיבי", עיסוי שמטרתו הפרדת חיבורי הרצועות הנוצרים בעת מאמץ, במטרה להאריך את השרירים ולהכינם להמשך האימונים.

למרבה הפלא, אין עדיין מסד נתונים שכימת את ההיקף של עיסויי הספורטאים. לפי איגוד המעסים האמריקנים, בין 20-22 אחוזים מהאוכלוסיה האמריקנית דיווחו שקיבלו סוג של עיסוי במהלך השנה האחרונה, בהשוואה ל-8 אחוזים בשנת 1997. רון פרכט, הדובר של האיגוד מעריך שעיסויים המיוחדים לספורטאים נמצאים בעלייה באוכלוסיה האמריקאית במהלך 10-15 השנים האחרונות.
קולין קייסי, מנהלת העיסויים ב"זום", מועדון כושר יוקרתי בסיאטל, אומרת שהיא עשתה 30 עיסויים לספורטאים בחודש בשנת 2007, ובשנת 2008 היא נתנה, בממוצע, 40 עיסויים כאלו בחודש.

מחקר שפורסם בגליון אוקטובר של המגזין הבריטי לרפואת ספורט מצא שרוכבי אופניים שקיבלו עיסויים אחרי רכיבה אינטנסיבית גילו שיפור משמעותי בהישגים שלהם.

אולם מחקר שפורסם במהדורת 2005 של Journal of Athletic Training מצא שבעוד שלנבדקים שקיבלו 10 דקות עיסוי בזרוע שלוש שעות לאחר אימון, היו כ-30 אחוזי ירידה בכאב השריר ובנפיחותו, לא היה כל שינוי בכוח השריר או בתפקודו. יותר מכך, מחקר שהתפרסם בגיליון ספטמבר של  Clinical Journal of Sport Medicine ע"י ד"ר תומאס בסט מאוניברסיטת אוהיו, מעריך שמתוך 27 מאמרים על מחקרים שבדקו עיסוי לספורטאים לאחר אימון, נמצאה רק עדות אחת ליעילות שלהם. הבעיה, בחלקה, קשורה בחוסר היכולת ליצור סביבה אובייקטיבית למדידה.

מטפלים משתמשים בלחץ שונה, כך שיש השתנות עצומה, אומר ד"ר בסט, שניצח בעצמו על מחקר בנושא. הניסוי, המדווח בגיליון יולי של  Medicine & Science in Sports & Exercise השתמש במכשיר עיסוי מכאני בעל לחץ אחיד. כשהטיפול בוצע ברגלי ארנבות לאחר אימון, הם הראו גידול ניכר בהתאוששות השריר וירידה משמעותית בדלקת, בניגוד לארנבות שלא קיבלו כל טיפול.

לעין המאומנת של מעסה, לא קשה לזהות את האזורים הבעייתים של ספורטאים שונים. "בדר"כ, כל מה שאני צריכה לעשות הוא להסתכל על הגוף שלך ואני יכול להגיד איזה סוג של ספורטאי אתה", אומרת מוריאל האטורי, מסג'יסטית מפלורידה. מעבר להסבר הפיסיולוגי של איך עיסוי משנה את מצב גופו של ספורטאי, חלק מהמטפלים מנסים לזהות שיפורים מדידים להישגים. "אני אומרת לשחקני גולף רציניים שאני אוכל להוסיף 20 יארדים לחבטות שלהם", אומרת המעסה האטורי. היא מתגאה שסייעה למרתוניסטית ל"גלח" שמונה דקות מהשיא האישי שלה לאחר שטופלה אצלה פעם בשבוע במשך כ-8 שבועות, כחלק מתכנית האימונים שלה למרתון.
האטורי מתחילה את הטיפול שלה בדר"כ עם שתי שיטות שוודיות: תנועות ארוכות וחלקות ותנועות לישה. לאחר מכן, היא משתמשת בשיאצו, וכשהיא צריכה תנופה, היא משכיבה את המטופלים שלה על הרצפה כך שתוכל לשים את כל משקל גופה על אזור מסוים בגוף המטופל. היא מתעקשת שלא כל טיפול שהיא נותנת לספורטאי עלית מצריך מידה מסוימת של כאב. "מטפל טוב יודע בדיוק מתי להרפות". היא אומרת.

לא התאפקתי, ופתחתי את "מילון הספקנים", שבוחן תופעות רבות בדרכן המנומקת/משעשעת/מלומדת/צינית. שם מגדירים את העיסוי כמניפולציה שעושים ביד או במכשיר, לרקמת גוף רכה ושמטרתו לסייע בסירקולציה של הגוף, בגירוי העצבי, בהרגעת השרירים ואפילו בניוד המפרקים. המילון מבהיר שעיסוי לא אמור להיות משויך ל"רפואה אלטרנטיבית, או הוליסטית או משלימה". הוא יכול לעזור להירגע, הוא מקל על כאבי שרירים והוא משפר את מצב הרוח. ברם, מטפלים רבים טוענים שלעיסוי יש ערך מרחיק לכת.

טיפול בעיסוי בדרך כלל מנומק בהסבר מטפיסי הכולל אנרגיות הנמצאות בחוסר איזון, חסימות, הרמוניה חסרה ועוד. עפ"ר מדובר בהליך נעים ומרגיע, ורובנו לא מסוגלים להסביר את המכאניזם הפיסיקלי והפיסיולוגי שגורם לשלווה ולהנאה. אנחנו חושדים שיש לזה משהו עם ההנאה הפשוטה שנוגעים בנו, ועם התנועה הפיסיקלית של השרירים וחלקים אחרים בגוף. חלק מהמעסים טוענים שהם מבינים את הסיבות המטפיסיות לאפקט המרגיע והמרומם של העיסוי.

ההסברים מגוונים ויותר מזה, איגוד המעסים האמריקאים טוען שמחקרים הראו שעיסוי מוריד את קצב פעימות הלב, מוריד לחץ דם, מגביר את זרימת הדם ופעולת הבלוטות, מרגיע שרירים, משפר טווח תנועה, מעלה את רמת האנדרופינים, משככי הכאבים הטבעיים של הגוף, מחזק את הטיפול הרפואי ומסייע לאנשים להיות פחות לחוצים ומתוחים, אך רגועים יותר ועירניים יותר.

המקטרגים תוהים מי בדיוק ערך את המחקר ואיך ניתן לאמת את הטענות האלה, וחוזרים ואומרים שאת אותן תוצאות ניתן להשיג ע"י מדיטציה, הליכה, התעמלות, סקס, או ספר טוב, לא בהכרח בסדר הזה.

ורד פלגי מזור, אנדיור