מה קורה כשרצים מהדר יוסף למקורות הירקון עם נערה רכה בשנים שקשה לה לדחות סיפוקים?
היות ובהנחיות הריצה נאמר שבאיזשהו שלב חוצים את הירקון, אז מהר מאד חוצים את הירקון, וחוזרים, וחוצים שוב, וחוזר חלילה…

ומה קורה כשנלווית אליה רצה בשלה ומנוסה שרצה בשיא הביטחון לכיוון הלא נכון?
כן, כן, הדרך מתארכת…

ומה קורה כשעוד רץ, קצת מאחור, מתמיד ועקשני, מצליח לקצר את המסלול ולהגיע הרבה לפניהן?
הוא הופך ל"צוות חילוץ"…

זו תמצית ריצת החוויה שהיתה מפארק הירקון למבצר אנטיפטרוס ומעיינות הירקון ביום ראשון האחרון.

וכמה מילים לגבי ריצות חוויה

המטרה שלי הפעם – מרתון אמסטרדם באוקטובר. בשנה שעברה רצתי את מרתון ברלין.

כל מי שהתכונן למרתון מכיר את שיגרת האימונים הארוכים-סופרים זמן ריצה, סופרים קילומטרים. הדרך מאד ארוכה,לא קלה, אבל עם המון הנאה.

הפעם רציתי משהו קצת שונה.משהו מעבר לריצות שיגרתיות. לשלב בריצות הארוכות ריצות שטח מיוחדות בנופים מדהימים.לרוץ גם בשביל הנשמה. לא חסרים כאלה מקומות בארץ.

רוני ארבל ודליה2

נראה לי שרן מכיר את כל שבילי הארץ. או דרך ריצות שעשה בעצמו, או דרך רכיבות אופניים בשטח. ההתלהבות מהרעיון היתה הדדית ומיידית.

המסלול הראשון ש"נתפר"-דרך בורמה, עם יער אשתאול לקינוח. דרך הררית, שבילים לבנים, עליות ,מורדות, עצי אורן ושועל נחפז בדרך. נפלא!!!

לריצה הראשונה הצטרפו אלי רוני ארבל ואלכס. אי אפשר היה לבקש חברה טובה יותר. נשארנו צוות קבוע גם לריצות החוויה הבאות.

כמובן שקצת התברברנו בשטח וזמן הריצה התארך מאד. זה אגב מוטיב שחוזר על עצמו כמעט בכל הריצות הבאות (איזה כייף! מעניין מה פרויד היה אומר על זה…)

רוני ארבל ודליה3

בריצה השנייה כבשנו את "יער הקדושים", תוך חיפוש בלתי פוסק של הסינגל הנעלם. החיפוש שלא הניב תוצאות הביא אותנו לרוץ 3 שעות במקום השעתיים המתוכננות…

כמובן ששבוע אחר כך, אחרי שיעורי בית שהוכנו היטב כבר רצנו (רוצה לומר-טיפסנו בעזרת הידיים) בסינגל ההוא!

השבוע נרוץ "טיול מנזרים" מצומת נחשון בואכה בית גמאל.
ברור לנו כבר, וגם לרן כמובן, שגם ריצה זו תהיה ארוככככככככככה!!!

רוני ארבל אלכס ודליה1

ומה יש לנו בריצות האלה?
ריצה לתוך השחר העולה והזריחה. ערפל התלוי על ההר שאנו חוצים, שועל או תן שחולף בשביל בחופזה, קרירות מענגת של בוקר בהרים, תנאי דרך לא קלים-אבנים, חצץ, חול,שיחים, משעולים מתפתלים בתלילות. ותחושת החופש הנפלאה הזו של לרוץ ללא מעצורים.

אפשר לבקש משהו יותר מזה?

דליה מיכאלי, אנדיור