דורון בן ארצי: הו מרוקו

כזקן השבט רציתי לומר מספר מילים
לפני שלמדריד אנחנו ממריאים,

זה לא קל ומזל הרבה נחוץ
כשבוחרים קבוצה איתה בחו"ל לרוץ,

בעיות צצות ואפשר לפול לפח, או על מוקש
כשמתכוונים לרוץ רחוק, כמו במרקש,

ואילו הפעם, ממש מקרה נדיר
התחברה קבוצה, כל אחד בה ממש אדיר,

צעירים ויפים וגם חזקים
עם בוגרים וגם יותר מזה, שרצים למרחקים,

ביחד יצרו אריג חברתי מעניין ומיוחד
ממש לאהוב כל אחת ואחד,

כאלה שכבר רצו ומאחוריהם ניסיון
וכאלה שטרם בשלו והמרתון הוא דמיון,

קבוצה של זרים, בנות ובנים
אחד לשני עוזרים ומפרגנים,

ריכוז מדהים של אנשי איכות
ממש נהניתי להרגיש שייכות,

זה לא מובן מאליו שכל כך נהנינו
ובסיפוק משאירים את מרקש מאחורינו,

כל אחד מכם את חלקו תרם בכיף
ועל כנפי ההצלחה המשיכו לרחף,

עכשיו כשזה כבר כמעט נגמר
וגם המרתון כבר ממש עבר,

מספר מילים, זה לא תדריך
רק תגובה לסיום על המדריך,

כולנו יודעים מי הוא רן שילון
וברור שממנו למדנו המון,

הוא כזה קצת מחייך והרבה קשוח
הוא כזה שרץ ורוכב, לעיתים כמו הרוח,

זה אחד ששולח תכניות במייל
ולא חשוב לו כמה תיילל,

הוא ידחוף וימשיך וידריך עד הסוף
ולא ישכח להגיד שבריצה יש להנות מהנוף,

אין אצלו הנחות וגם לא קיצורים
ובעיקר אין אצלו יותר מדי דיבורים,

לרוץ, לדלג, למדוד זמנים
זה אורח חיים של הרבה שנים,

אם רק תקפיד, תשמע ותבצע הוראות
למרתון לא תצטרך הרבה לחכות,

אם רק תתאמן ותשלח תגובות
לשיטתו גם תגענה התוצאות,

כח רצון, אימון ומה לאכול
ואז באמת, כל אחד יכול,

ולסיום, נשאר לכל אחד מכם להודות
על פרגון, עזרה ואווירה, אלפי תודות,

תמשיכו להאמין וגם להתאמץ
עם המדריך האישי תמיד להתייעץ,

וכך תגענה הצלחות ויבואו השיאים
והביתה תחזרו מאושרים ובריאים,

בעיניי אתם כולכם תותחים
הלוואי ויכולתי לחלק לכם פרחים.

דורון בן ארצי