שניים ביולי, רות' בווריה גרמניה, אני רץ בין העצים ומעבר לעיקול נראה השלט שעליו כתוב 39 ק"מ. באותו רגע סגרתי 223 ק"מ וכלום לא יכול למנוע ממני לגמור טריאתלון LONG DISTANCE או בשמו המסחרי IRONMAN . הסיום היה מרגש והתחושה מדהימה , ואז התחלתי לעשות סיכומים .

ההתחלה היתה בחודש ספטמבר 2005 אז גמלה בי ההחלטה לעשות IRONMAN . עד אז מעולם לא עשיתי טריאתלון וכן לא רצתי יותר מ 100 מטר רצוף (כי כאב לי מזה כל הגוף…). רן שלח לי תוכנית אימונים שנראתה בלתי סבירה בעליל ליכולת הריצה ולדאבוני ולדאבון עצמותיי התחלתי ליישם אותה יחד עם כל תופעות הלוואי המתאימות כמו כאבי ברכיים, כאבי פרקים ושרירים שלא ידעתי על קיומם עד אז .שבילי פארק הירקון מהנמל עד 10 תחנות נהיו לבית שני וגבולות הגזרה התרחבו עד ליפו לאורך הטיילת. הזמן חלף, החודשים עברו ובינתיים הספקתי לעשות כמה וכמה תחרויות: אליפות ישראל באילת , חצי איש ברזל "ישראמן" באילת (הזכור כחוויה מדהימה של פירגון הדדי וארוע יוצא דופן בארגונו), חצי איש ברזל עמק הירדן וטריאתלון תל אביב לסיום מרענן של עונת האימונים .

במסגרת "האקדמיה" לאיש ברזל מתחיל, לומדים להכיר את הגוף, הגוף מתחיל להכיר את הראש (לא תמיד יש קורלציה בינהם…) , מתחילים לאכול ולשתות בהתאם למאמצים, להשתמש בתוספי מזון משונים, לקום בשעה שהציפורים עדיין לא קמו וללכת לישון איתן (עם הציפורים…)

בכל אותם חודשים מהנים של אימונים אינטנסיביים הייתי עסוק ב "לשבור מחסומים בראש" ולשכנע עצמי שניתן לרוץ שני ק"מ… וארבעה ק"מ… ועשרה ק"מ… ועשרים ק"מ וההמשך ידוע . לא נהייתי אצן דגול מהאימונים ואכן המרתון ברות' נמשך 5:16 שעות (תוצאה סופית 13:05 שעות).

אבל למרות ובעיקר בגלל כל זאת- העתיד פתוח בדמות IRONMAN AUSTRIA 8.7.2007 ועד אז ניפגש בכל האירועים המקומיים…

אז בסוף כל מסע מרתק מגיעים לתודות – תודה לניר יגודה שהקפיץ את רמת השחיה שלי לרמות שלא היו ידועות עד אותו יום ולרן שילון שדליים של דמעות נשפכו לאזנו הימנית על יכולות הריצה הרעועים שלי .