מרוץ רעננה – ילדים זה שמחה

תביאו שניים, תביאו שלושה, תביאו ארבעה ילדים.
תביאו שישה, תביאו שבעה ואפילו שמונה ילדים.
תביאו עשרה, עשרים, שלושים – תביאו שלושים וארבעה ילדים.
תביאו את כל כיתה ב' 2 של בי'ס יחדיו ברעננה והם כבר ידאגו לקרוע את המסלול של מרוץ רעננה.

בין הישראמן לאולטרא מרתון, נשארו לנו כמה רגעי חסד צלולים למחשבה. על מה אנשים כמונו חושבים ברגעים אלו…מה עוד אפשר לעשות ולא עשינו עוד ? מה עוד ? מה עוד ?
ופתאום הרעיון – למה שלא נוציא את כל הכיתה של לירון למרוץ רעננה ?!
מבט תמוה מימין, עוד אחד משמאל וילדה אחת שנדלקת לגמרי מהעניין. בזה הרגע התחיל המרוץ למרוץ.
המורה ריקי גילתה רוח ספורטיבית נדירה, גייסה את מנהלת בי"ס והשיגה את כל האישורים. שירי אימא של רום רתמה את עצמה, זמנה וניסיונה ( טוב היא באמת בעלת עבר של ספורטאית מקצוענית וכיום אחראית רכזות ענפיות ורכזת ענף הכדורעף ב"אתנה", המועצה הציבורית לקידום נערות ונשים בספורט ) ואפילו ועד הכיתה היה בסביבה.

שלושה שבועות לפני, יצאו להורים " הוראות הפעלה " לילדים. כולם מיהרו להירשם ולרכוש את חולצת המרוץ. מיום ליום ההתרגשות של הילדים ו…ההורים עלתה. תחושת "גווינומניה" עטפה אותי – כולם מחפשים אותי וצמאים למידע של איך ? מה ? כמה ? (ואני כבר מדריך כושר גופני מוסמך עם התמחות בקטינים – אז מותר לענות…). כמה ימים לפני הילדים העדיפו את חולצות המרוץ על התלבושת האחידה (רק שימשיכו ככה) וכול תלמידי בי"ס ידעו מה הכיתה המיוחדת הזו הולכת לעשות !

הוכנו קישוטים, שלט מרוץ גדול, הורים נרתמו וקיבלו תפקידים – מלווים, "צלמי דרך", צלמי "קו סיום" שומרי ציוד וכו'. שיתוף פעולה מדהים. תענוג.
התרגשות הילדים הגיע לשיאה ביום חמישי בערב, לפני השינה ( זה בדיוק כמו להרגיש לפני האיירונמן, המרתון או הטריאתלון הראשון – ואנחנו כבר גיבורים גדולים …). כל כך מהר לירוני הסכימה ללכת לישון ויותר מזה כמה מהר היא קמה בבוקר והסתדרה. הלוואי וכל יום היה מרוץ רעננה ….

פגשנו את הילדים ב 8:00 בכיתה. כולם ספורטיביים. חולצות מרוץ, תיקים קטנים עם אוכל קל, שני בקבוקי מים והמון המון מרץ שיש רק לילדים בני 7-8.
ריקי נשאה את נאום "המורה האחראי" והפיקוד עבר לשירי ואלי. ההנחיות היו מאד פשוטות – קודם כל נהנים ומבלים ! כולם מנצחים וכולם אלופים. איך ? שומרים על חיוך ונשמעים להוראות. הילדים קיבלו הסברים על חשיבות החימום המקדים, השחרור והמתיחות וכמובן התזונה.

החימום התחיל בצעדה של עשר דקות לפארק. בפארק תפסנו בין החיילים פינה ירוקה והתחלנו בהכנות – חימום קל ומתיחות. החיילים לידנו הביטו בילדודס האלה בהערצה מוחלטת.
התחלנו. 3 ק"מ "עממיים" לילדים אלופים. במטרים הראשונים עוד הצלחנו להיות ביחד אח"כ כל הורה עם קבוצתו. כולם סיימו. כולם נצחו !

אחד אחד הם הגיעו חזרה לנקודת המפגש. מאושרים, מזיעים ו..מלאי מרץ ( למה לא עשינו איתם את ה 10 ק"מ ?! ).
שחרור, מתיחות, הפסקת אוכל, חידון קבוצתי על תזונה נכונה ו..שבת שלום. אושר גדול. סיפוק גדול.

הם עכשיו רוצים עוד…מה נעשה ?

אלוהים הוא גדול
קשה לו לסבול
שאחד יקבל את הכול
לאחד הוא דוחף כסף, כח וכיף
ולכם הוא נותן ילדים

אילן סלה, אנדיור.