חצי איש ברזל של אוסטריה

לקראת התחרות
השתתפותי בתחרות חצי איש ברזל של אוסטריה תוכננה לפניי זמן לא רב. לאחר תחרות לא מוצלחת בסין הגעתי לתחרות באוסטריה מבלי שהצבתי לעצמי שום מטרה, הרעיון שהנחה אותי היה – לעשות מרוץ אחד ללא לחצים נפשים של סלוט או מקום.

בדיוק באותו יום שנרשמתי לחצי איש באוסטריה, התחלתי להתאמן אצל רן שילון. מאמציי הקודמים להביא לשיפור בתחום החלש שלי – הריצה לא הועילו הרבה, ההתקדמות הייתה איטית ביחס לעבודה שהושקעה.
בתחילה חששתי – ירידה דרמטית בנפח 30 שעות שבועיות לא היתה בשבילי משהו יוצא דופן. אולם מייד בתחילת העבודה המשותפת הבנתי עד כמה רחוק הייתי מלשפר משמעותית את הריצה.
פחות מחודשיים לאחר מכן רצתי את מרתון ת"א וסיימתי עם שיא אישי – 1.24.0, כמעט 2 דקות של שיפור למרות שהטעות שעשיתי בכך שהתחלתי מהר מדי. שבוע לאחר מכן, תחרות בכנרת. טעות טקטית ואכזבה אחת גדולה.

יום התחרות:
ההזנקה בתחרות זאת נעשתה בכמה גלים, אני הייתי בגל שהוזנק כמעט אחרון. כבר במים התחלתי להשיג את הגלים הקודמים, אלו שהוזנקו לפניי, למרות 15 דקות ההפרש ביננו.
השחייה עוברת ללא הפתעות ואני מגיע לאוהל ההחלפה. שעון הדופק מראה 147.
מתחיל את הרכיבה. הקטע הראשון – 18 ק"מ עם מגמת ירידה כך שבסופו המהירות הממוצעת מגיעה ל44 קמ"ש. אני רוכב בנתיב השמאלי משום שהימני – פלוטון אחד בלתי נגמר
הדופק נע בין 160 ל 163. אני יודע שזה הקצב ושומר עליו.
עלייה ראשונה מורידה את המהירות הממוצעה מתחת ל40קמ"ש. לא עוצר בנקודת השתיה הראשונה – מעדיף את המשקה האיזוטוני שלי על זה שמסופק על ידי נותני חסות של התחרות. חוזרים למישור, אני שותה תערובת, 15 ג'לים וקפאיין בפחות מחצי ליטר מים, שהכינה לי קמליה – טכנולוגית של צ'אלנג .
לאט-לאט מחזיר את המהירות הממוצעת ל40קמ"ש.

מתחיל גשם ואני מתחיל לחשוש מהירידות אחרי העלייה השנייה. הדופק מעט ירד – ב10 פעימות.
בעלייה המהירות הממוצעת ירדה ל37קמ"ש. עוד שלוק של תערובת ג'לים ואני מתחיל להעלות את המהירות ב20ק"מ שנשארו.

לקראת ההחלפה אני שותה שאריות של איזוטוני ותערובת ג'לים ו… יוצא לריצה מאושר – ההבטחות של רן התקיימו – למרות ירידה בנפח לא ירד כושר הרכיבה, להיפך.
עם תחילת הריצה מרגיש קלילות – כאילוו לא רכבתי לפניי. רץ 4 דקות לקילומטר בשני הקילומטרים הראשונים , בדיוק כמו שרן הכתיב לי. לאחר מכן מוריד קצת ומנסה לחשוב על ההיבטים הטכניים שעליהם עבדנו לקראת התחרות. הדופק נע בין 150 ל153. הקצב – סביב 4.15 דק'.
בחודשיים אחרונים היו לא מעט אימוני ריצה בקצבים קצת יותר גבוהים כך שידעתי בוודאות שאני יכול לעמוד בקצב זה, עובדה שנתנה לי בטחון רב.

סיום:
אני מסיים מאושר ב 4.24.10 – , תוצאה שהיא גם שיא אישי וגם זוכה בסלוט לקליר וואטר, אליפות העולם בחצי האיש, שאותו לא אקח משום שאני רוצה להתמקד במרחק מלא
והכי חשוב, סוף-סוף השגתי שיפור ריצה משמעותי – 1.27 בטריאתלון כאשר רק לפני שנה רצתי כך רק בריצה נקיה.

תודה לך רן!

————————-

ואדים סורייב, אנדיור