הסיפור שלי מאירונמן לנזרוטי

מכל המקומות בעולם, בהם מתקיימות תחרויות של אירונמן, נזרוטי הוא המקום הנחשב לקשה מכולם. טל עדן, נכנס לעולם הטריאתלון בשנת 2006 והספיק לסיים מגוון מרשים של תחרויות: אירונמן פרנקפורט 2008 בזמן של 10:08, אירונמן ניס 2009 בזמן של 11:25, חצי ישראמן 2009 בזמן של 5:20 וחצי איש ברזל עמק הירדן 2008 בזמן של 4:45. וב- 22 למאי השנה סיים את אירונמן לנזרוטי הנחשב לקשה מכולם, בזמן כולל של 10:52 שעות, במקום ה- 22 בקבוצת הגיל מתוך כ- 330 משתתפים.

הכל התחיל אחרי שסיימתי את תחרות איש הברזל בניס, כשחצי מהגוף שלי שבור, קרוע, ומותש מהפציעה שעברתי לפני התחרות ושגרמה לי לעשות את התחרות בניגוד לכל ההמלצות הרפואיות שהוכחו כנכונות.

ההכנות
בשלב הראשון עברתי ניתוח בכתף ימין על ידי דר' יפתח בר מבית החולים אסף הרופא שנחשב למומחה בתחומו. לאחר שיקום בעזרתו של הפזיוטרפיסט הצמוד אורי רייך התקבלה ההחלטה לגשת ולעשות את האתגר הקשה מכולם אירונמן לנזרוטה ב- 22 במאי 2010, זאת לאחר התייעצות, לפני ובמהלך קבלת ההחלטה, עם המאמן שלי מאנדיור גווין קניג שהתמודד בעצמו בתחרות זו בשנת 2006.

איך מתכוננים למסלול כה קשה וייחודי?

בשלב ראשון בחרתי באלעד פלטין כמאמן האופניים שלי ולאחר שעברנו על פרופיל מסלול הרכיבה, בנינו תוכנית אימונים ובשילוב עם גווין נבחרו תחרויות ההכנה שבהן אתמודד – חצי איש הברזל בישראמן ומרוץ האופניים טור דה ישראל.

המסלול
האי הוולקני לנזרוטה הוא חלק מהאיים הקנריים השייכים לספרד. האי מאופיין בטופוגרפיה משתנה של גבעות מתגלגלות, הרים, והרבה מרחבים פתוחים. אחד הפרמטרים המשפיעים יותר מכל על אופי הרכיבה הן הרוחות העזות המנשבות במהלך כל היום והופכות את התחרות לקשה מכל.

השחיה – מתקיימת במימיו של האוקינוס השקט ומושפעת רבות מהרוחות באי. מסלול השחייה הוא שתי הקפות של 1.9 ק"מ כאשר טמפ' המים נעה בין 19-20 מעלות.
הרכיבה – הקפה אחת של 180 ק"מ עם טיפוס מצטבר של 2600 מטר, כאשר הקושי העיקרי נובע מחום כבד, רוחות חזקות שמנשבות באי וכבישים משובשים.
הריצה – הקפה של 18.66 ק"מ ושתי הקפות של 11.8 ק"מ על הטיילת של העיר פורטו דל קארמה. מסלול הריצה כולל שתי עליות בטיילת עצמה.

מהלך התחרות
הזינוק למים התגלה כקשה ובעייתי היות והתחרות כללה את מיטב הספורטאים בתחום. הכניסה למים תוך כדי ריצה ולאחר 160 מטרים ישנה פניה ראשונה, דבר היוצר "מכונת כביסה" אנושית שמנסה להגיע כמה שיותר מהר למצוף ובתוך הסבך הזה, ניסיתי למצוא לעצמי נתיב פנוי. אחרי כק"מ הצלחתי להיכנס לקצב השחייה הרצוי שלי. ההקפה השניה כבר הייתה רגועה הרבה יותר עד ליציאה מהמים אותה סיימתי בזמן 1:01.

אל הרכיבה יצאתי בהרגשה טובה ומהר מאוד נכנסתי לקצב הרכיבה שקבעתי עם אלעד, תוך הקפדה על דופק וואטים בהתאם למסלול. לאחר כשעה על האופניים הרוח החלה להתחזק והגיעה לעוצמות של 30-40 קמ"ש. החום לאט-לאט החל להכביד, בעיקר החום שעלה מהכביש. הקפדתי במהלך כל הרכיבה על שתייה מרובה ותזונה, לאור הנתונים הקיימים. את הרכיבה סיימתי בזמן 5:47 על פי התכנון המוקדם.

בריצה, עוד לפני התחרות סבלתי מבעיה בכף רגל שמאל וידעתי שהריצה תהיה "עקב אכילס" של התחרות אבל בשיתוף עם המאמן דברנו על כך שכשנגיע לגשר ננסה בכוחות אחרונים לחצות אותו, או במילים אחרות, קיווינו לטוב. ואכן אחרי 10 ק"מ רגל שמאל לא אכזבה ובהתאם לציפיות הכאבים היו כל כך חזקים שבקושי הצלחתי לדרוך על הרגל ולכן נאלצתי לעבור להליכה במשך 10-15 דק' על מנת לנסות ולהרגיע את הכאב מחד ולאגור כוחות מנטאליים ופיזיים מאידך. כך חזרתי לרוץ פחות מהקצב המתוכנן אבל זה מה שהגוף שלי נתן לי.

במהלך הריצה ליוותה אותי מורן אישתי האהובה, תוך שהיא נותנת סיוע ועידוד צמוד. את הריצה סיימתי בזמן 3:53 וסך הכל את תחרות אירונמן לנזרוטה בזמן כולל של 10:52 מקום 22 בקבוצת הגיל מתוך כ- 330 משתתפים ובמקום כללי 217 מתוך כ- 1600 משתתפים.

את התחרות סיימתי הודות לתמיכתם של טל כתרן יו"ר דריקטוריון קבוצה אופטימום וצח גורן ודני שחור מטים טרייל על הציוד, תזונה וביגוד.

טל עדן.

תמונת השער באדיבות שוונגנט