בתחילת שנות ה 90 עברתי להתגורר בארה"ב עם משפחתי. בשנים הראשונות, הפרוטה לא היתה מצוייה בכיסינו. יום חורף אחד מצאתי עצמי ביום סקי בהרי האפלצ'ים בצפון קרולינה. יש לי מספר זכרונות מאותו יום, אבל הזכרון החזק ביותר שיש לי הוא הקור! הקור העמוק והמקפיא, הקור שחודר לעצמות, הידיים הקפואות והאף הנוזל.

למה? מכיוון שלא היה באפשרותי לרכוש בגדי סקי טובים והשתמשתי במעיל האופנוענים שברשותי אין ספק שלציוד חלק גדול ומשמעותי באימונים ובתחרויות עצמן ולכן בחרתי הפעם לדבר על הציוד שברשותי:

הנעלה הריצה בתחרות הינה רובה ככולה בשבילי עיזים תלולים. מתחת לגובה של 2000 מטרים, המסלולים עוברים בתוך יערות עבותים ולכן נתקלים בשורשים ובאבנים רבות בדרך. בגובה רב יותר, מעל קו העצים, הריצה עוברת בשבילים צרים ותלולים בינות לאבני צפחה, בין סלעים גדולים ובתוך זרמים אינסופיים של מים. נעלי הריצה הן אולי פריט הלבוש החשוב ביותר. הנעליים צריכות להגן בצורה טובה על כפות הרגליים מהאבנים שמתחת ועל האצבעות מהשורשים ומהאבנים בהם אנחנו נתקלים. הנעל כמובן צריכה להיות קלה מספיק, נוחה מספיק ובעיקר בגודל המתאים, דהיינו לפחות 2 מספרים מעל המספר הרגיל שלנו, וזאת על מנת למנוע יבלות לחברת מיזונו, המספקת לי את ציוד הריצה, נעל כזו. הנעל נקראת מיזונו קברקן והיא נעל ריצת שטח לתנאים קשים. גרביים? אז ככה, אני רץ את כל הריצות שלי … ללא גרביים! למה? מכיוון שכך נח לי יותר וכמובן ניתן לעשות זאת בתנאי שכל התפירה של הנעל הינה חיצונית. לא פחות חשוב!

חום\קור הריצה הינה לאורך של כ 40 שעות – שני לילות והיום שביניהם. הטמפרטורות נעות בין 20 מעלות במקומות הנמוכים באמצע היום ויורדות עד למינוס 5 או פחות, במקומות הגבוהים בלילה. מכיוון שמדובר בהרים, אנחנו עלולים למצוא עצמנו בגשם ובשלג (כמו שקרה בשנה שעברה) גם באמצע אוגוסט ולכן, הדרך הטובה להתמודדות עם התנאים הקיצוניים היא שכבות. כמובן שהנוחיות חשובה ביותר גם כאן. רגליים – בסיס הלבוש שלי הם מכנסי ריצת השטח של מיזונו. אלה מכנסיים קצרים התפורים מבד רך אך חזק. תפקידו בין השאר הוא להגן על העור מפני קוצים ושאר מפגעים חיצוניים מכיוון שאיני גורב גרביים אך עדיין רוצה להגן על השוקיים מפני רטיבות של שיחים נמוכים, אני משתמש ב calfees של מיזונו – אלה הן גרביים ארוכות המגיעות עד לברך, אך ללא החלק של כף הרגל השכבה העליונה הם מכנסי השטח של קולומביה מסדרת טיטניום! אלה הם מכנסי מטיילים שאינם צמודים מידי ומספקים פתרון טוב עד לטמפרטורות קיצוניות, הרבה מתחת לאפס. כאשר חם (לא קר) בחוץ, הם נמצאים בתרמיל הגב ותופסים מעט מאוד מקום. פלג גוף עליון – גם כאן אני משתמש בשיטת השכבות – מתחיל בחולצה תרמית קצרה (Zensah) ומעליה חולצת דרייפיט קצרה. שכבות נוספות – חולצה תרמית ארוכה (שכבה אמצעית) של מיזונו ומעל, גם למקרה של גשם\שלג – outer shell של קולומביה כיסוי ראש – ליום – כובע מבד דרייפיט ובלילה – כובע "סקי" מחמם

תרמיל – התחרות הינה semi assistance דהיינו תחרות בה אנו נושאים כמעט כל מה שאנחנו צריכים איתנו. התרמיל איתו אנחנו רצים חייב להיות – גדול מספיק – לפחות 20 ליטר עם מקום ל"שלוקר" – של 2-3 ליטר עם כיסים קדמיים לנשיאת אוכל זמין מקום לנשיאת מקלות ההליכה וכמובן – קל וחזק אחרי שניסיתי תיקים רבים, בחרתי ב Octane 24 של Camelback העונה על כל הדרישות

שעון – השימוש החשוב ביותר של שעוון בתחרות כולל שתי פונקציות – מדידת הזמנים בין אכילה אחת למשנהה מציאת גובה – הדרך היחידה לידיעה היכן אנחנו נמצאים על המסלול הינה לפי הגובה בו אנו נמצאים מעל פני הים. אין כל אפשרות לחשב מרחקים. למה? בגלל השילוב של התלילות והיערות. ולכן, יש צורך בשעון הבודק את הגובה על ידי לחץ ברומטרי. אני בחרתי בשעון של חברת פולאר RS800 המדוייק להפליא

משקפי שמש – קלים, עם עדשה צהובה לתנאיי מז"א אויר משתנים וראות טובה גם בעננות נמוכה – Okley Flight Jacket מקלות – כמעט 100% מהרצים משתמשים במקלות הליכה נורדיים. השימוש במקלות מוריד חלק מהעומס על הרגליים בעליות וירידות תלולות (עד 30%! בשימוש נכון) ומספק "רגליים קדמיות" לתוספת של נקודות אחיזה בשבילים ביום ובעיקר בלילה. גם כאן, לא כל המקלות "נולדו שווים". מקלות חייבים להיות – קלים מתקפלים רצועות וידיות נוחות אך חזקות בחרתי במקלות של Leki בסדרה היקרה הנפתחים ונסגרים בצורה טלסקופית. מקלות אלה שימשו אותי באימונים רבים ובתחרויות רבות ועדיין עומדים בעומס הרב פנס ראש – שעות רבות מתבצעת התחרות בלילה ואין תחליף לתאורה טובה וחזקה. פנס הראש בו בחרתי הינו של חברת Mammut. מדובר בפנס קל בעל שתי אפשרויות תאורה – רחבה לריצה רגילה וצרה (מאות מטרים) לחיפוש הנקודות הבאות

אוכל ושתייה – כאן הדבר כבר קצת יותר מסובך – אכילה ושתייה בין תחנות – מה שאני נושא בעצמי בשילוב עם האוכל בתחנות. הדבר דורש ניסוי וטעייה רבים ולכל אחד מאיתנו פרוטוקול תזונה שונה. הבחירה שלי לתחרות – שתייה – שילוב בין משקה איזוטוני Challenge Pro Plus בטעם תפוז – אותו אני מסוגל לשתות שעות ארוכות ללא מגבלה, מים – אותם אנחנו שותים מהנחלים בהרים והשתייה בתחנות – קולה – "משקה האלים", מרק עוף, תה וקפה אכילה – שילוב בין החטיפים והג'לים של Challenge לבין מנות חמות, אותן אני מחמם בתחנות, ובנוסף, האוכל בתחנות – בננות, מרק עוף עם אטריות, פסטה, עוגות ועוגיות, לחם עם גבינה צהובה ונקניק (יסלחו לי הדתיים) ועוד.. מכל הבא ליד (או לפה) טלפון – ה Blackberry החדש שלי המשמש להעברת נתונים למשפחה הדואגת בארץ ולצילום תמונות באיכות מעולה בדרך

IMG_3336

כמה זה עולה? אחרי שהכנסתי את רשימת הציוד, ניסיתי לחשב בעצמי את עלויות. הפסקתי כאשר עברתי את ה 10,000 שח 🙂

הרשימה הנ"ל הינה תוצאה של מספר שנים של ניסוי וטעייה בתחרויות רבות ברחבי כדור הארץ – מאוסטרליה ודרך דרום אפריקה, מרוקו, קורסיקה, גאורגיה, צרפת ושוויץ בתחרויות פשוטות ותחרויות מורכבות ממספר ענפים.

רן שילון