| בדיוק לפני 11 שנים סיימתי את האיירונמן הראשון שלי בלייק פלאסיד בצפון מדינת ניו יורק. הייתה לי תחרות מעולה עם תוצאה מעולה. את האימונים לתחרות זו התחלתי כ 6-7 חודשים לפני, עם מאמן אמריקאי שאימן בחדר הכושר בו התאמנתי (גרתי אז באטלנטה). תוכנית האימונים שלו הייתה אינטנסיבית וקשה ולאורך החודשים הרבים עמדתי ב 60-70% ממנה בלבד. חברי הקבוצה היו צוחקים שהרכיבה שלי מסתכמת ב 120 מייל שבועיים וכולם ברכיבה אחת בשבת. למה התאמנתי כל כך מעט? בגלל מגבלות של משפחה ועבודה.
בדיעבד, ברור היה לי, שאם הייתי מבצע את התוכנית כלשונה, כנראה שהייתי נפצע בדרך. בשנת 2004 הוצאתי את הקבוצה הראשונה לאיירונמן מישראל. בקבוצה היו כ 20 מתאמנים ויצאנו לאוסטריה. זו הייתה הקבוצה הראשונה שאי פעם יצאה מהארץ וכל הטריאתלטים בארץ עצרו נשימתם באותו יום ועקבו אחרינו דרך הפורום באתר שוונג. במשך השנים אימנו עשרות רבות של טריאתלטים לתחרויות ברחבי העולם ועם השנים השתכללו שיטות האימון שלנו. בשנים הראשונות היו האימונים קשים ואינטנסיביים ביותר, 17-22 שעות אימון שבועיות ולפעמים אף יותר, עומסים גבוהים וחודשים של אימונים ארוכים ביותר. אחרי שנים של אימונים לתחרות זו, אני עדיין מאמין שמי שרוצה להתחרות ברמות הגבוהות, חייב להתאמן ארוך וקשה, אבל.. לרוב המתאמנים לתחרות זו בארץ ובעולם הגדול, מטרות שונות לחלוטין – אורח חיים בריא, השגת מטרות ופריצת גבולות. בשנים האחרונות חל מפנה בצורת האימון שלנו. השינוי חל כתוצאה משילוב של כניסתנו לעולם האולטרא ומרוצי האקסטרים ושינוי בתמהיל המתאמנים לקראת התחרות המתאמנים המוטו של אנדיור הוא – כל אחד יכול. לא אכנס כאן להיעלבויות של אנשים רבים מהקבוצה ומחוצה לה, המרגישים זילות בהישגים שלהם כי.. כל אחד יכול, אבל התהליך שעברנו עם השנים היה מעניין. אם בשנים הראשונות העזו רק קומץ קטן, לנסות ולהתאמן לתחרות הגדולה, הרי שעכשיו, 8 שנים מאוחר יותר, מתאמנים רבים ברמות שונות, מתאמנים ומתחרים בהצלחה. רובם אינם טריאתלטים ברמות בכירות, אלא "אנשים רגילים" (ordinary people achieving extra-ordinary), ולכן יש להתאים את תוכניות האימונים למתאמנים אלה. הם אינם יכולים לעמוד במעמסה של אימונים רבים וקשים, הן מבחינת לוח הזמנים שלהם והן מבחינת חוסנם הפיזי. מה עוד למדנו בשנים האחרונות נכנסנו לעולם האולטרות. תחרויות אלו מסובכות יותר וקשות יותר ולכן דורשות אימונים "חכמים" יותר, כי הרי הכי קל שבעולם למאמן לכתוב תוכניות אימונים בנות שעות רבות וקשות ביותר. החוכמה היא, לכתוב תוכניות אימונים קטנות ויעילות המצליחות להשיג את אותן מטרות. ובזה גאוותנו !!! האימונים בשנה האחרונה הכנו כ 30 מתאמנות ומתאמנים לתחרויות איירונמן בארץ ובעולם קצת סטטיסטיקה: תקופת האימונים שלהם היתה ארוכה יותר. התחילה באוקטובר, הגיעה לשיא ראשון בישראמן, פגרה של חודש ומשם אימונים לקראת הקיץ שעות אימון ממוצעות בתקופת שיא האימונים – 12-15 שעות שבועיות שעות אימון ממוצעות לאורך כל העונה – 9-10 שעות שבועיות פציעות – אלה שהקפידו על תוכנית האימונים כלשונה (ללא תוספות ושינויים) – פציעה אחת בלבד של ITB מודלק ואחת של פלנטר (המתאמן נכנס לעונת האימונים כבר פצוע), מה שלא הפריע כלל לאימונים ולסיום תחרות מוצלח ביותר. התחרות עצמה קיים הבדל גדול בין תחרות בתנאים מושלמים וסטריליים, כמו התחרות שהייתה השנה באוסטריה לבין תחרות בתנאים מאתגרים יותר, כמו שחווינו באיירונמן גרמניה. ההכנה שלנו לקראת התנאים הספציפיים של התחרות בגרמניה היתה טובה ביותר. למה הכוונה? למדנו את מגבלות יום התחרות והתאמנו את אסטרטגיית התחרות לתנאים (מה שד"א הכשיל טריאתלטים רבים אחרים שהגיעו מישראל לאותה תחרות). התוצאה – הצלחה של רוב המתחרים שלנו גם בתנאים אלה. איך אני מודד הצלחה? תחרות טובה היא תחרות בה מצליח המתחרה להוציא כ 90% מהיכולת שלו. לדוגמא, מתחרה "השווה" 9:30 שעות ומסיים ב 10:15שעות, מתחרה פחות טוב מאחר ש"שווה" 10:50שעות ומסיים ב 10:55שעות. סיכום עונת 2011 היתה עונה מוצלחת ביותר עבורינו בתחרויות אלה ואנחנו מצפים בקוצר רוח לעונה הבאה דיון אשמח לענות על שאלות בפייסבוק של אנדיור ולהגיב להערות והארות, לגבי תוכנית האימונית, תוכניות לשנת 2012 ועוד. מתי האיירונמן הבא שלי? בטח רק אחרי שאעבור את גיל 50, וזה כבר לא כל כך רחוק 🙂
רן שילון אנדיור |
Leave A Comment