שתו משקה ברד לפני אימונים ותחרויות בעומס חום

ספורטאי סבולת וחוקר כושר בניו זילנד טען שמצא שיטה שכן עונה לקריטריונים הללו. לטענתו, כל שצריך לעשות הוא לשתות משקה ברד עם סירופ מומתק, לפני פעילות גופנית. במחקר חדש, הוא מדווח שגברים, ספורטאים צעירים, ששתו ברד בטעמים שונים בדיוק לפני ריצה על הליכון בחדר חם, יכלו להמשיך בממוצע 50 דקות לפני שהם היו צריכים לעצור. כאשר הם שתו רק מים קרים עם סירופ בטעמים שונים, הם יכלו לרוץ בממוצע 40 דקות. קיימות כמובן מגבלות למחקר זה – מבחן הריצה נעשה בבית, לכן לא היה אפקט קירור על העור שמקורו מהרוח. בשל הנסיבות המלאכותיות, יתכן שההשפעה שנוצרה, היתה דרמטית יותר מההשפעה שהיתה נוצרת אילו נבדקה בחוץ. מה שחשוב לספורטאים באמת זו הרי מהירותם במרוץ ולא לרוץ עד שהם מתמוטטים. אבל המחקר בודק סבולת, לא ביצועים, אשר אופייני למחקר מסוג זה. עם כל המגבלות הקיימות, מומחי כושר טוענים שהשפעת הצינון היתה בולטת. "זהו מחקר מעניין באמת, עשוי היטב, בקפידה ותוך מחשבה," אמר קרייג קרנדל, פיזיולוג התעמלות באוניברסיטת טקסס במרכז הרפואי, שחוקר את ההשפעות של פעילות גופנית בחום. ההשפעה של הצינון המקדים קצרה מאד, לפי החוקר הבכיר, פול לורסן, מהאקדמיה לספורט באוקלנד ומתחרה שרץ ב 13 תחרויות איירונמן. זה אפילו לא מספיק לריצת מרתון או ל 100 מיילים של רכיבת אופניים. אבל זה יהיה מושלם בשביל ספורט כמו טניס, למרוצים של 5 – או 10 ק"מ, או ספורט קבוצתי כמו כדורגל או פוטבול וזה עשוי לתת לספורטאי סבולת באירועים ארוכים יותר, עוד דחיפה בכך שתינתן להם הזדמנות לנצח את החום לזמן מה, שימשך ל 50 הדקות הראשונות או משהו כזה. ד"ר לורסן מסביר שהוא חשב על שימוש במשקאות ברד כי הם יכולים להוריד את טמפרטורת המוח בצורה יעילה יותר מאשר מים קרים. מחקרים על חזירים בדקו שיטות כדי לקרר את הגוף לפני הניתוח. ד"ר לורסן הסביר כי ברד עשוי לצנן את הגוף ביעילות גם לפני פעילות גופנית. היתרון, הוא אמר, הוא שהם אפילו קרים יותר מקרח – פחות מ 10 מעלות – אפקט זה מתרחש כאשר מים ממותקים מתערבבים עם קרח כתוש. "זה רעיון נאה," אומר סקוט מונטין, חוקר אימוני כושר בצבא ארצות הברית במכון לחקר הסביבה לרפואה, מסצ 'וסטס "לא הייתי מנחש שלברד תהיה השפעה כל כך גדולה."

אין זה ברור מדוע משקאות ברד או כל שיטה אחרת יעבדו, אם כי, כפי שד"ר לורסן מציין במאמר ביקורת, "המנגנונים שבבסיס השפעות הביצועים המשוייכים לצינון מקדים, עדיין אינם מובנים לגמרי." אפשרות אחת, שעשויה להסביר את תוצאותיהם של משקאות הברד, אומר ד"ר לורסן, היא שמשקאות הברד הורידו את טמפרטורת הגוף לפני שהצעירים רצו, ואפשרו להם לרוץ במשך זמן ארוך יותר, לפני שגופם התחמם בצורה ניכרת. אמנם, ד"ר מונטין אינו בטוח, הגברים לא הגיעו לרמת חום ניכרת, הוא אומר. בזמן תשישות, טמפרטורת הגוף הממוצעת של מי ששתה את הברד ומי ששתה מים קרים היתה כ 37 מעלות.

הוא אומר שהגורם המגביל ככל הנראה היה שיעורי קצב הלב של הגברים. בשתי הקבוצות, תשישות התרחשה כאשר שיעורי קצב הלב הגיעו לכ – 185 פעימות לדקה. אצל אלו ששתו את הברד, קצב הלב הגיע לשיעור זה 10 דקות מאוחר יותר מאשר אצל אלו ששתו מים קרים. ד"ר מונטין אומר שהלב פועם מהר יותר ויותר, מנסה להשיג דם אל העור, לקירור, וכמו כן לשרירים הפעילים, עד שהוא פשוט לא יכול להמשיך. "הלב לא יכול להעביר דם לכל המקומות הנדרשים מבלי שלחץ הדם ירד," אומר ד"ר מונטין "בשלב מסויים, איננו יכולים לשמור על לחץ הדם שלנו" אך הוא מוסיף ואומר, שמה שבאמת נחשב בסופו של דבר, הוא שהפתרון הפשוט של שתיית הברד אכן עבד. הוא עשוי אפילו לנסות לשתות אחד בעצמו אם הוא יתקע במירוץ בחום, דבר שהוא מנסה להימנע ממנו.

"אני משתתף במירוץ כאשר מזג האוויר הוא טוב," אומר ד"ר מונטין. "אני חי במסצ 'וסטס, כך שאני יכול לבחור."

ד"ר קרנדל מדאלאס נראה האדם האידיאלי שישתה ברד לפני ריצה. אבל הוא לא כל כך מעוניין. "אני פשוט רץ בשביל ההנאה," הוא אומר. וכאשר הוא שתה ברד עם סירופ מתקתק, הוא אמר, "כל הקלוריות ששרפתי הוחזרו." אולם ד"ר לורסן, מקפיד לשתות ברד. הוא מקבל כאבי ראש מהקור כאשר הוא שותה אותם – כמו כולם, הוא אומר – אבל הוא מעביר את הכאב וזה שווה את זה.

כאשר יש לו משקה ברד לפני פעילות גופנית מתישה בחום, הוא אומר, "אני מרגיש הרבה יותר טוב."

תרגום מאמר מאתר New York Times