קומו. צאו. אל תשבו.

כדי להגיע למסקנה הזו, החוקרים במחקר שפורסם בגיליון אוקטובר של כתב העת הבריטי לרפואת ספורט, פנו לנתונים ממחקרים אוסטרלים על סוכרת, השמנת יתר וסגנון חיים, שביצעו סקר נרחב ומתמשך בנושא הרגלי הבריאות של כ 12,000 מבוגרים אוסטרליים.

בנוסף לשאלות על בריאות כללית, מצב מחלה, הרגלי פעילות גופנית, עישון, תזונה וכן הלאה, נדרשו המשיבים לציין כמה שעות בכל יום הם בילו בישיבה מול הטלוויזיה. צפייה בטלוויזיה, כמובן, אינה מסוכנת, אבל זמן הצפייה בטלוויזיה הינה מדד, גם אם קצת לא מדויק, למשך הזמן שאדם עוסק בהתנהגות בלתי פעילה.

"אנשים עונים על שאלה כמו, כמה זמן בילית בצפייה בטלוויזיה אתמול? טוב יותר מאשר על שאלה כמו – כמה זמן בילית בישיבה אתמול? '", אומר ד"ר ג'יי לינרט ויירמן, עמית מחקר בכיר באוניברסיטת קווינסלנד, שהוביל את המחקר החדש.

אוסטרלים, כפי שמתברר, מרבים לצפות בטלוויזיה. על פי נתוני הסקר, משנת 2008, השנה שהחוקרים בחרו כאמת המידה שלהם, מבוגרים אוסטרליים צפו באופן קולקטיבי 9.8 מיליארדי שעות של טלוויזיה.

באמצעות שימוש בטבלאות אקטוארית מורכבות שהותאמו לעישון, היקף מותנים, איכות תזונה, הרגלי התעמלות ומשתנים אחרים, המדענים הצליחו לבודד את ההשפעה הספציפית של שעות הישיבה על תוחלת החיים של אנשים.

והממצאים היו שכל שעה אחת של צפייה בטלוויזיה אחרי גיל 25 מקצרת את תוחלת החיים של הצופה ב 21.8 דקות.

לשם השוואה, עישון סיגריה אחת מפחיתה את תוחלת החיים בכ 11 דקות, לדברי החוקרים. במבט רחב יותר, הם הגיעו למסקנה כי מבוגרים שמבלים בממוצע שש שעות ביום בצפייה בטלוויזיה במשך החיים, יקצרו את חייהם ב 4.8 שנים לעומת אדם שלא צופה בטלוויזיה.

תוצאות אלה נכונות, מציינים החוקרים, אפילו עבור אנשים שמבצעים פעילות גופנית באופן קבוע. נראה, ד"ר ויירמן אומר, כי "אדם שעושה הרבה פעילות גופנית, אבל צופה בטלוויזיה שש שעות ביום" בעל אותו סיכון לתמותה כמו אדם שלא מתאמן ולא צופה בטלוויזיה".

תוצאות אלו עולות בקנה אחד עם מחקר חדש נוסף בנושא ישיבה, אשר פורסם ביום שני בכתב העת Diabetologia, מחבריו סקרו נתונים מ 18 מחקרים שכללו 794,577 אנשים. רבים מהמחקרים מדדו זמן ישיבה של יום שלם, לא רק מול הטלוויזיה, אלא גם זמן ישיבה בעבודה.

יחד, שעות אלה היוו את רוב חייו של האדם. "המבוגר הממוצע מבלה 50 עד 70 אחוזים מזמנו בישיבה," ציינו החוקרים. החוקרים מצאו כי אנשים שישבו זמן ארוך ביותר, היו בעלי סיכון גדול יותר לפתח סוכרת; ועלייה של בסיכון למחלות לב וכן סיכון גבוה למוות מוקדם.

"בחברה המודרנית העבודות כרוכות בישיבה מול מחשב כל היום", אומרת ד"ר אמה וילמוט, חוקרת באוניברסיטת לסטר באנגליה, שהובילה את המחקר. "אנחנו יכולים לשכנע את עצמנו שאנחנו לא בסיכון למחלות בגלל שאנחנו מתאמנים 30 דקות ביום."

אבל, היא אומרת, "אנחנו עדיין בסיכון אם אנחנו יושבים כל היום." למה פעילות לכאורה תמימה כמו ישיבה, צריכה להיות מזיקה לבריאות, גם לאלו מאתנו שמתאמנים, לא מובן לחלוטין, והנושא נחקר במעבדות רבות. הסבר חלקי אחד ברור. "המאפיין הבולט ביותר של ישיבה ממושכת הוא היעדר התכווצויות שרירי השלד, בעיקר בשרירים הגדולים מאוד של הגפיים התחתונים", אומר דיוויד וו דנסטן, פרופ' במכון הלב וסוכרת באוסטרליה, ומחבר ראשי של המחקר האוסטרלי, וחלוץ במחקר של התנהגות בלתי פעילה.

כאשר שרירים אינם מתכווצים, הם דורשים פחות דלק והעודף, בצורה של סוכר בדם, מצטבר בדם, ותורם לסיכון לסוכרת ובעיות בריאותיות אחרות.

למרבה המזל, קל להילחם בישיבה מופרזת. ראשית, קצרו את זמן הצפייה בטלוויזיה. "הראיות מצביעות על כך שארבע שעות בכל יום הן בקטגוריה מסוכנת ", ד"ר דנסטן אומר, "ופחות משעתיים בכל יום זה בקבוצת הסיכון הנמוכה יותר". ואז בדקו את שאר היום. ד"ר וילמוט שאלה קבוצת מתנדבים אם יוכלו לצמצם את זמן הישיבה היומי שלהם בשעה, ו"הם עלו עם המון רעיונות," היא אומרת, שכוללים עמידה תוך כדי פעולות ימיות רבות: הפסקות, שיחות טלפון וכו' ".

אבל היא מדגישה, לא להפסיק פעילות גופנית. "אין שום ספק שפעילות גופנית מועילה לבריאות", היא אומרת. זה פשוט לא יכול, בפני עצמו, להספיק עבור הבריאות.

אם אתם מתאמנים במשך 30 דקות ביום, היא אומרת, " חישבו גם על רמת הפעילות שלכם ב 23.5 השעות הנותרות," והמטרה "להיות פעילים, ולשבת פחות."

תרגום המאמר Get Up. Get Out. Don’t Sit. מאת GRETCHEN REYNOLDS