לרוץ עם כלבים זה דבר נהדר, אבל יש כמה דברים שצריך לשים לב אליהם לפני שמוציאים את הכלב לריצה. שלומי (בנאדם) חייל, אבא של ניקולאס, מסביר

ניקולאס צריך דיאטה. שמתי לב לזה לפני הרבה מאוד זמן, כשהבחנתי שהוא כבר לא מסוגל לשבת על התחת כמו כלב נורמלי כי הבטן מפריעה לו.

הוא מנסה, אבל אז הוא נכנס לשפגאט כי מרכז הכובד שלו חורג מגבול הרגליים, והבטן מושכת אותו חזק מאוד לכיוון כדור הארץ, ככה:

ניקולאס חייל

באיזשהו שלב של הישיבה, כשהשפגאט מתחיל לחרוג מגבולות טווח התנועה של הירכיים שלו והוא נכנס למתיחה סטטית, הוא משנה תנוחה ופשוט יושב על הצד, ככה:

ניקולאס חייל

זה היה אמור להיות סימן מספיק ברור, אבל רק אתמול נפל לי האסימון סופית כשראיתי אותו ישן על הגב ואז מנסה להתהפך על הבטן. זה לקח לו שתי דקות בערך, ועלה לו במאמץ כביר. הוא קצת הזכיר צב שהתהפך על שריונו ובחוסר אונים משווע מנסה למצוא את נקודת האיזון כדי להתהפך חזרה על גחונו.

ניקולאס הוא כלב הפאג המשפחתי. אמא טבע לא חננה את כלבי הפאג בכישורים פיזיים יוצאי דופן, ואמא בנאדם חוננת את הפאג הספציפי הזה בכמויות של אוכל.

המשחק האהוב על בני הבית הוא "האם הכלב יאכל את זה". החוקים פשוטים: בכל פעם שאתה מוצא משהו שהכלב יאכל, אתה מרוויח ניקוד. המשחק מאוד כיפי, היות ו-90% מתכולת הבית תזכה אתכם בניקוד (פירות, ירקות, קטניות, המילוי של כריות הסלון- כולם שווים נקודות). כמובן שלצד משטר תזונתי שלא כולל 90% מתכולת הבית, תוכנית הדיאטה של ניקולאס צריכה לכלול גם פעילות גופנית.

ניקולאס לא אוהב פעילות גופנית. הוא מעדיף לשרוץ על הספה בבית ולראות טלוויזיה, בערך כמו ההורים שלו. אז בהנחה שהחלטתי שניקולאס צריך לקחת את עצמו בידיים הקצרות והמטופחות שלו (אמא עושה לו פדיקור עם חימר ירוק. לא, אני לא צוחק), עולה השאלה: מאיפה מתחילים?

ריצה עם הכלב היא דרך נהדרת לדאוג לבריאות ושלוות הנפש שלכם ושל הכלב, אבל צריך לגשת אליה בדיוק כמו שניגשים לריצה ללא הכלב, ולדאוג לכמה כללי אצבע ודגשים. למשל:

  • רמת הכושר של הכלב: והיה ואתם פעילים מאוד, מגיעים לאימונים, עושים תרגילי יוגה עם היקיצה ולא בוכים כשרן מתזז אתכם בספרינטים בשש וחצי בבוקר, אבל כלבכם קצת פחות מתלהב לצאת אתכם מהמיטה לריצה, ועד היום ויתרתם לו. לגיטימי. אבל אם החלטתם בכל זאת שגם הכלב שלכם צריך לסבול יחד אתכם, זכרו שאחרי תקופה ממושכת שבה הוא התנוון בבית הוא צריך להיכנס לכושר בהדרגה. בדיוק כמו בני אדם, גם לכלבים יש מערכת פיזיולוגית סתגלנית למאמץ. אם יתרגלו לאותה לעתים קרובות – היא תישמר. אם יזניחו אותה – היא תיפגע. הקפידו לבדוק את רמת הכושר של הכלב בזהירות, ולא לדחוק בו יותר מדי בהתחלה.
  • התחשבו בגזע הכלב: כלבים מסוימים בנויים לריצה יותר מאשר כלבים אחרים. רוב הגזעים הקטנים, כמו ניקולאס למשל, לא היו מצליחים לנהל חיי צייד מוצלחים בטבע, שכן הרגליים הקצרות והאף הפחוס שלהם לא מאפשרים להם לרוץ מהר מדי או לנשום באופן סדיר (או לנשום בכלל) תוך כדי הריצה. ישנם גזעים קטנים שדווקא בנויים מצוין לריצה וגם מאוד נהנים ממנה, ג'ייק ראסל למשל. גם כלבים גדולים לא בהכרח בנויים לריצה ממושכת, וזכרו שככל שהכלב גדול יותר – רגליו צריכות לשאת יותר משקל.
  • רצועה או לא: ריצה עם רצועה יכולה להיות מעצבנת, אבל למען בטיחות כלבכם היא עדיפה. הדבר נכון בעיקר לכלבים בעלי הפרעות קשב וריכוז, שתוך כדי הריצה עלולים לרדוף אחרי חתול או לרוץ אל הכביש, או לרדוף אחרי חתול אל הכביש. מה גם שהיום הפקחים העירוניים מתניידים בקטנוע, ולא תצליחו לברוח מקנס של 700 שקל.
  • ריצה על אספלט: שימו לב לעובדה שכלבים, בדרך כלל, רצים יחפים. כמו שאתם לא הייתם נהנים לרוץ על אספלט רותח, כך גם הם. לא כל שכן, האספלט הרותח יכול לגרום להם לכוויות איומות בכפות. הרחיקו אותם ממשטחי ריצה לוהטים.
  • כלב עם זמם: אם חובה עליכם לעטות זמם על כלבכם כל אימת שאתם יוצאים עמו, זכרו מילה אחת: הלחתה. זו מילה חשובה לכל בעלי הכלבים שיש להם זמם, לא רק לאלה שרצים איתם. הלחתה היא הפעולה הזו שכלבים עושים עם הלשון כדי לקרר את עצמם. ישנם זממים שלא מאפשרים לכלב לפתוח את הפה, ולא מאפשרים לו להלחית. תחשבו שאתם רצים כשאתם עטופים בניילון נצמד שלא מאפשר לזיעה שלכם להתנדף ולקרר אתכם – ובכן, זה פחות או יותר אותו העיקרון. עשו טובה לכלבכם ודאגו לזמם שמאפשר לו לפתוח את הפה ולהלחית כמו שצריך.
  • לא לרוץ מיד אחרי שהאכלתם את הכלב: זה נראה ברור מאליו, אבל עדיין יש אנשים שצריך להדגיש את זה בפניהם.

ועצה אישית ממני: אם אתם לא מפחדים פחד קיצוני מכלבים, אמצו כלב. מעבר לריצות משותפות, כלבים הם שותפים אמיתיים לחיים ויכולים לדרבן גם את העצל הגדול ביותר לסגל אורח חיים פעלתני יותר. ושימו לב שהקפדתי לרשום "אמצו" ולא "קנו".

ושתי הערות לסיום:

1. המאמר הזה לא מהווה תחליף להתייעצות עם וטרינר לפני שמתחילים להפעיל את הכלב.
2. כלבים פרוותיים וכהים יסבלו מריצה בשמש גם ביום שבו הטמפ' נוחות יחסית. תחסכו את זה מהם.