פרופיל ביצועים, מסייע למאמנים לאתר במדוייק נקודות חוזק וחולשה, לתכנן את האימונים בהתאם וכן לבנות תקשורת טובה יותר עם המתאמנים. קל לנו לאתר חולשות וחוזקות אצל ספורטאים אשר מקורן במיומנויות פיזיות או טכניות, בעוד שבפן המנטאלי, ניתן על ידי אימון מתאים, ללמד מיומנויות מנטאליות דרך אימון שיטתי. חישבו על מספר הפעמים ששמעתם מתאמנים המשייכים את הצלחתם או כישלונם לרמת הביטחון העצמי, למוטיבציה או לרמת הריכוז. כעת תארו את מידת הזמן המושקע על ידי ספורטאים המשייכים את כישלונותיהם לגורמים מנטאליים, לאימונים מנטליים, בניסיון לאתר את אותם הגורמים המגבילים, החולשות שדורשים שיפור. ניתן בפירוש לראות שהקורלציה בין זיהוי הבעיה לבין יישומו של הפתרון ההולם, הינה מועטת ביותר.

אנשים שאינם מודעים לאימונים במיומנויות פסיכולוגיות לרוב אינם מבינים את טווח האפשרויות הזמינות כדי לסייע בשיפור הביצועים. יתר על כן, הטכניקות הפסיכולוגיות שעשויות להוביל לשיפור ביצועים הן ברובן פשוטות ללמידה ובקלות ניתנות לשילוב בשיגרת האימונים הקבועה. המיומנות האמיתית של מאמן הינה התאמתן של הדרישות של כל ספורטאי לטכניקות המתאימות. לדוגמא: במידה ולאתלט ישנה מגבלה, למשל חולשה לפתח מהירות לקראת סוף התחרות, תפקידו של מאמן טוב, הוא להתבונן ולגבש תכנית אימונים אשר תשכיל להתמודד עם הבעיה הספציפית שזוהתה. הפתרון אינו פשוט ולא יוכל להגיע למיצוי על ידי אימוני ריצה המכילים יותר הקפות, אלא ידרשו אימונים הכרוכים בעבודה הקשורה לתירגול מהירות. באופן דומה, אם החולשות והמגבלות הפסיכולוגיות דורשות תשומת לב, ההתערבות חייבת להיות מותאמת לצרכים הספציפיים. הבעייתיות היא, שבעוד שהמהירות – או מגבלה וחולשה במהירות – ניתנת לצפייה ישירה ואיתור מיידי, החולשות הפסיכולוגיות לרוב חבויות. הבעיה העיקרית עבור המאמנים המבקשים לטפל בחולשות אלה, היא כיצד לזהות את הבעיה, כאשר אינם יכולים לנחש מה באמת מתרחש במוחם של המתאמנים. שאלות ישירות לא תמיד יניבו תוצאות מועילות, מאחר וספורטאים לעיתים אינם ששים לענות – לפחות בתחילה – ולדון בחולשותיהם.

הגישה אשר הופכת עם הזמן להיות פופולרית בקרב מאמנים שפועלים על פי פסיכולוגיית הספורט, היא למעשה פרופיל ביצועים. לשיטה זו ישנם יתרונות רבים והיא שימושית בהערכתה גורמים כגון: תעוזה פיזית וטכנית כמו גם גורמים פסיכולוגיים. הערכת נקודות חוזק וחולשה היא תהליך חשוב שיכול לסייע בתכנון של אימונים וזיהוי מטרות ארוכות טווח כמיקוד לשיפור עצמי. במשך שנים רבות ההערכה הפסיכולוגית הטיפוסית היתה זהה ליעוץ רפואי, פסיכולוג היה עושה הערכה ומחליט על טכניקות שיביאו לשינוי, ואילו הספורטאי "שיחק" תפקיד פסיבי יחסית. אולם, חוקרים זיהו חסרון בתהליך זה מאחר ומחקרים הראו כי המוטיבציה הפנימית של אדם עלולה להיחלש כאשר היישום נעשה בידי גורם חיצוני. במילים פשוטות, בכדי לגרום לספורטאים לשימור המוטיבציה ודבקות בתוכנית המשלבת מיומנויות פסיכולוגיות, הם צריכים להיות מעורבים יותר בתהליך קבלת ההחלטות. בשיטת פרופיל ביצועים, הספורטאי מבצע הגדרה עצמית והפרספקטיבה שלו או שלה הופכת להיות מרכזית. בהמצאת הטכניקה הזו. זהו מנגנון בו הספורטאים יכולים לבחון היבטים מביצועיהם, שנלקחו כמובן מאליו, והמאמן יכול לרכוש תובנה נוספת לתוך התהליך הקוגניטיבי של הספורטאים.

לפרופיל ביצועי שלוש מטרות עיקריות: 1. סיוע בזיהוי התערבות מתאימות; 2.הגברת המוטיבציה של האתלט והדבקות בתוכנית; 3. בחינת השינויים לאורך זמן. במהלך השנים האחרונות, פרופיל הביצועים הפך לשגרת שימוש בתוכניות לשיפור ביצועים, על ידי פסיכולוגים ומאמנים. לפניכם פירוט השלבים בתהליך, בהתבסס על המחקר של פרופיל ביצועים:

שלב 1 – הצגת הרעיון הספורטאי צריך להיות מודע לכך שפרופיל הביצועים עשויי לעזור לאימון ישיר של החולשות, שלהן צרכים ספציפיים. תהליך זה נעזר בתחושה של אמון הדדי, וחשוב ביותר להבהיר, כי כל מידע לגבי הספורטאי ישאר חסוי. דגש נוסף הוא על כך, שאין תשובות נכון או לא נכון בתהליך אלא הערכה כנה. התהליך יתמקד ברגשות העכשויים של הספורטאי ביחס להכנות לקראת תחרות קרבה.

שלב 2 – איפיון תכונות בונות חשובות הספורטאי הופך למעורב פעיל בשלב זה של הפרופיל וחשוב שיגדיר לעצמו, מה לדעתו הן התכונות הבונות הבסיסיות או מאפייניו של ספורטאי עלית בתחום הספורט שלו. דירוג התכונות הבונות והמאפיינים הללו, חשוב ביותר וביניהם ניתן לכלול: עוצמה, חוזק, מהירות, זריזות, איזון וכו .

שלב 3 – הערכה ודירוג בסולם של 0 (בכלל לא חשוב) עד 10 (חשוב ביותר), הספורטאי מדרג את החשיבות של כל תכונה עבור ספורטאי עלית בתחום הספורט שלו. דירוגים אלה חייבים להיות מאוד ספציפיים, מאחר ולענפי ספורט שונים דרישות שונות מאתלטים.

הספורטאי משתמש באותו סולם 0-10 לשיעור התפיסה הנוכחית שלו עצמו (Self-Assessment או SSA) ביחס למצב אידיאלי של 10 (הערכת העצמי האידיאלי או ISA). לאחר מכן, חישוב פשוט יכול להתבצע כאשר נלקחים בחשבון הן חשיבות הייחוס לתכונות הבונות והן ההערכה העצמית ביחס לאידיאל. תופעה זו ידועה בשם 'ציון של אי התאמה", אי התאמה גבוהה מעידה על חולשות שדורשות אימון או התערבות אחרת.

פרופיל הביצועים יכול לשמש גם ככלי מעקב התקדמות ובחינת אסטרטגיות האימונים אשר זוהתה מתאימה ויעילה. תוצאותיו של ציון אי ההתאמה יראה במגמת ירידה לאורך זמן. בדרך כלל כדאי לספורטאים להעריך מחדש את מצב המוכנות שלהם לפחות כל כמה חודשים, מאחר וזה יכול לסייע להגברת המוטיבציה במקרה וההתקדמות ברורה ומודגשת ובמקרה שלא, להמחיש את הצורך בשינויים נוספים והכשרה נוספת. חשוב לזכור שההערכה מחדש תמיד צריכה להתייחס לנתונים שזוהו בתהליך הפרופיל הראשוני. וריאציה נוספת שימושית של פרופיל הביצועים סטנדרטי נעשית עבור ספורטאים, בכדי להשוות את הסטטוס הנוכחי בהקשר לדירוג שנעשה על ידם לתכונות הבונות, עם אמת מידה הטובה ביותר שהיתה, לא עם האידאל. אם נמצאה נסיגה כתוצאה מפציעה, זה עשוי לספק יעד יותר מציאותי ומניע בטווח הקצר.

פרופיל הביצועים יכול לעזור למאמנים לפתח הבנה טובה יותר על הספורטאים שלהם על ידי:

1. הדגשת החולשות והחוזקות המורגשים. 2. הבהרת החזון של המתאמן והמאמן, הדגשת גורמי מפתח לביצועים מירביים, והדגשת הבדלים שקיימים; 3. קביעת חולשות שבהן הספורטאי עלול להתנגד לשינוי (בשל תפיסת חשיבות נמוכה לאחד או יותר מהאפיונים הבונים); 4.מספק אמצעי מעקב התקדמות; 5. הדגשת הפערים בין הערכת הביצועים של הספורטאי ושל המאמן.

לסיכום, פרופיל הביצועים נמצא ככלי שימושי במיוחד כמסייע בעיצוב של תכניות אימונים עבור חולשות נפשיות ספציפיות, פיזיות וטכניות. מעורבותו המרכזית של הספורטאי בתהליך הוא כוח המפתח שעשוי להגביר מוטיבציה, לקדם את דבקות בכל אסטרטגיה מעורבת שתוצא. היא עשויה גם להקל על מערכת היחסים בין המאמן והספורטאי באמצעות דיאלוג והפניית כל הפערים הנתפסים. בנוסף, פרופיל הביצועים יכול לשמש מכשיר מעקב כדי להעריך את היעילות של כל ההתערבויות ולהאיר חולשות עם התקדמות וכאלה שלא. ————————————————–

רן שילון, אנדיור