דיכאון טיפוסי לרוב, מלווה באובדן תיאבון ואילו דיכאון שאינו טיפוסי יכול להוביל לתשוקה גוברת למזונות "מנחמים", בעיקר אלו בעלי רמות גבוהות של סוכר ושומן.

בנוסף, דיכאון גם מוכר היטב כמחסום העיקרי לאובדן משקל, משום שלאנשים הסובלים מדיכאון יש פחות מוטיבציה, רמות אנרגיה נמוכות ודפוסי שינה ירודים, אשר עלולים להשפיע על דיאטה ופעילות גופנית.

בזמן שדיכאון יכול להוביל לעלייה במשקל ולהקשות על השליטה במשקל, נשאלת השאלה – האם ירידה במשקל תשפר את מצב הרוח.

שאלה זו נשאלה על ידי אנתוני פבריקטור ועמיתיו מאוניברסיטת פנסילבניה, במאמר שפורסם בכתב העת הבינלאומי להשמנה.

החוקרים ערכו ניתוח מקיף ומטא-אנליזות ליותר מ 5,971 כתבות, כולל 394 מחקרים אקראיים מבוקרים, לגבי הקשר שבין ירידה במשקל ודיכאון.

31 מחקרים, בהם כ 8000 משתתפים נכללו בסופו של דבר.

שינוי מקיף של אורח החיים נמצא בעדיפות עליונה, עבור הפחתת סימפטומים של דיכאון, מאשר התערבות מבוקרת ללא דיאטה.

תכנית אימונים ( פעילות גופנית) כשלעצמה, הוכחה כיעילה ביותר לשליטה בהפחתת הסימפטומים של דיכאון.

כמעט כל התערבות פעילה שיפרה את הדיכאון אך לא נמצא קשר בין סך הירידה במשקל וצמצום תופעות הדיכאון.

תומכי "בריאות בכל גודל" (HAES), צפויים לטעון כי שיפור מצב הרוח נוצר בעקבות התערבות פעילה (הכוללות אכילה בריאה והגברת פעילות גופנית), יותר מאשר הירידה במשקל – טענה שיהיה קשה להתווכח עמה.

כך, במקום להסיק כי ירידה במשקל מובילה לשיפור במצב רוח, יהיה אולי יותר נכון להסיק כי שינויים באורח החיים בעלי מכוונות לירידה במשקל, נוטים לשפר את מצב הרוח. זה כמובן לא יהיה קשה להוכיח, שהרי ישנן ראיות לכך שצריכה תזונתית מזינה, כמו גם פעילות גופנית מוגברת יכולים להפחית באופן משמעותי סימפטומים של דיכאון.

אין ספק, שמחקר זה אינו משנה את דעתי כי בקרב חולים רבים, הפרעות במצב הרוח צריכות להיות מזוהות כ "כסיבה מושרשת" של עלייה במשקל, וכי ירידה במשקל, ללא שינוי באורח החיים, לא סביר שתשפר את מצב הרוח.

ברור לגמרי, שהאמונה של רבים שאם הם ירדו במשקל הם יהיו פחות מדוכאים, לא תיפסק, אף לא למראה נתונים אלה – אני יכול להמליץ לאותם אנשים, שמעבר לאורח חיים בריא יותר, סביר להניח שישפר את מצב רוחם, ללא קשר לשאלה אם הם באמת ירדו במשקל.

תרגום המאמר Will Losing Weight Make You Less Depressed? מאת Dr. Sharma